שמי איתן טמיר, אני בעל תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית-תעסוקתית, מנחה קבוצות, פסיכותרפיסט וכותב.
באתר זה אעלה מעת לעת פוסטים על נושאים מקצועיים שונים ברוח התקופה, נושאים המצויים על סדר היום הציבורי ו/או סדר היום האישי שלי.
הקריירה המקצועית שלי עברה בינתיים בין 4 תחנות התפתחותיות, שבכל אחת מהן העמקתי מספר שנים.
אתייחס לכל אחת מהן, בתקווה שחלוקה זו היא תצוגה טובה דיה:
התערבות במשבר
בשנת 1997 התחלתי את לימודיי האקדמיים באוניברסיטת חיפה, כתלמיד לתואר ראשון בחוגים לפסיכולוגיה ולתקשורת. בסוף 1998 התחלתי להתנדב בער״ן בחיפה, ובנסיבות מעניינות זכיתי להתחיל לנהל את הסניף בפברואר 1999, בהיותי בן 25 וקצת, סטודנט לתואר ראשון עם הרבה אנרגיה להשקעה במתנדבים, בפונים ובלמידה מעמיקה של תחום העזרה הראשונה הנפשית. את התפקיד מילאתי עד סוף שנת 2004, כאשר במהלך הדרך ריכזתי גם את קווי ער״ן בשפה הערבית ובשפה הרוסית. תקופה מרתקת, בה הצגתי בכנסים בחו״ל ונכנסתי לראשונה לעובי הקורה העשירה של תחום ידע, טיפול נפשי במצבי חירום. לאחר הפרידה מער״ן, התגייסתי לסייע לפרופ׳ רבקה יהב להקים את יחידת הפסיכותרפיה במרכז הקליני הבין-תחומי החדש (חדש דאז) באוניברסיטת חיפה. בשנים אלו גם לימדתי בביה״ס לעו״ס בפקולטה והנחיתי צוותים מקצועיים בכל הארץ בנושא התערבות ראשונית בטראומה, במסגרת עמותת נט״ל.
באותה תקופה עברתי לשרת המילואים כפסיכולוג שמדריך ומכשיר צוותים של מודיעי נפגעים. התחלתי לייעץ גם כפסיכולוג לצוותים ומנהלים של קווי סיוע טלפוניים בישראל ובעולם (למשל, בשליחות מרתקת מטעם הג׳וינט להדרכת מתנדבים בקו עזרה נפשית ליהודים במוסקבה).
לאורך שנתיים הקמתי קו סיוע ייחודי לסטודנטים ועובדים בשירות הייעוץ לסטודנט, במסגרת דקאנט הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, פרויקט במסגרתו הדרכתי והכשרתי פסיכולוגים קליניים ומתנדבים לתת מענה יעיל.
הנחיה וטיפול קבוצתי
המשיכה אל התחום הקבוצתי הביאה אותי מלכתחילה לבחור בלימודי MA בפסיכולוגיה ארגונית, ובמקביל ללימודים, שהחלו בשנת 2000, התחלתי ללמוד בתכנית הדו-שנתית המצוינת להכשרת מנחי קבוצות, במסגרת ביה״ס לעבודה סוציאלית והחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב (שמוכרת גם כמחצית ההתמחות כפסיכולוג ארגוני).
בשנים 2005 עד 2010 כל מה שעשיתי מקצועית היה במעגלים, עם מטופלים ועם אנשי מקצוע במסגרות קליניות שונות. בשנת 2007 הקמתי את קהילת קבוצות, ארגון של מנחים בכל הארץ, שמקימים ומנחים קבוצות טיפוליות on-going, עם מפגשים הדרכתיים למנחים. באותה שנה הפקתי יום עיון עם פרופ׳ ארוין יאלום, על טיפול קבוצתי, בשיתוף בין קהילת קבוצות ואוניברסיטת חיפה. באותן שנים לימדתי בכמה תכניות להכשרת מנחי קבוצות ותכניות אקדמיות להכשרת מטפלים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ, והתרוצצתי בעוד הרבה מסגרות וארגונים.
זה היה נכון עבורי בערך עד לנקודה שהפכתי לאבא, או אז נרגעה בי ההתרוצצות…
פסיכותרפיה קצרת מועד
מרבית אנשי המקצוע בבריאות הנפש מזוהים תחילה עם טיפול פרטני ורק אחר כך עם קבוצתי. אצלי, כמו עםהרבה דברים אחרים בחיים, יצא הפוך: התנועה הייתה מן הקבוצתי אל הפרטני.
אחרי שנים של הנחיה וטיפול בקבוצות הרגשתי שחסר לי ידע כפסיכולוג על טיפול פסיכולוגי אישי, פרטני. הבחירה שלי הייתה מבחינתי נהדרת – נרשמתי לתכנית הדו-שנתית לפסיכותרפיה ממוקדת ע״ש אלי חן באוניברסיטת בר אילן, ובה למדתי המון, בעיקר על טיפול דינמי קצר מועד. ההתמחות הבאה, עדיין באותו תחום, הייתה בטיפול דיאלקטי-התנהגותי, DBT, שיטה שמצאתי מסקרנת ומיוחדת מאוד והלכתי ללמוד אותה בדילוגים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. חלק מהמפגשים וההדרכות התקיימו ישירות ממפתחת השיטה, פרופ׳ מרשה לינהן, והחוויה הייתה עבורי מפתחת מאוד, אישית ומקצועית. במקביל, השתתפתי בהכשרות והתמחויות נוספות ב-DBT, כמו עבודה עם בני נוער וטיפול בהתמכרויות.
אינטגרציה בין ניהול, טיפול וכתיבה
פה אני היום. ראשית, החלטתי להיות מנהל, כותב ומטפל, בסדר הזה.
הורדתי קצת הילוך, אבל התודעה עדיין סקרנית מהתחום העשיר בו זכיתי להתמחות.
התפתחתי כפסיכולוג, אבל לקראת גיל 50 הבנתי אני מרגיש חופשי יותר ללא טייטל, מה שאישית מאפשר לי ליזום, לפרוץ מחשבתית וליצור. יותר מהכל, הטיפוליות שלי כבר עובדת הרבה שנים ויושב לי טוב מה שאני עושה.
בשנה האחרונה החלטתי לצמצם פעילות, מתוך רצון להתמקד בעיקר.
תודה על הקריאה,
איתן
לתגובות ויצירת קשר:
eitan@tamirpsy.com