דיאלקטיקה בין סטריליות לשקיפות בתהליכי הדרכה בארגון

איתן טמיר

תהליכי הדרכה (supervision) בפסיכותרפיה בתוך האקו-סיסטם של ארגון דורשים נורמות, גבולות וניסוחים מוסכמים על קוד התנהגות כולל. 

כאן אתייחס לאתגר ההחזקה הבו-זמנית של שתי עמדות דיאלקטיות חיוניות בתהליכי הדרכה פסיכולוגיים: 

סטריליות לעומת שקיפות.

מבט פנימה: ערכה של הסטריליות בהדרכה

מחד,  מה שצריך להיות סטרילי, חייב להישאר סטרילי.  מחויבות המדריך היא לסודיות מלאה של התכנים המובאים להדרכה פרטנית וקבוצתית, בדומה למחויבות של המודרך לסודיות התכנים בהם משתף המטופל. 

גבולות רופפים ימנעו צמיחה מקצועית ואישית של המודרכים. במצב בו המיכל מחורר המדריך יתקשה לחוות עצמו אמיתי, וכך גם המודרך ומטופל הקצה. 

קונטמינציה עלולה לצבוע את המציאות בגוונים כוזבים, שבכוחם לזהם את האותנטיות במעגלים הקונצנטריים של המערכת כולה. אדגיש כאן את הנזקים האפשריים שאינם נוצרים רק בהדרכה עצמה, אלא בתקשורת הלא-פורמלית, בשיחת מסדרון, בקבוצות וואטסאפ או בפיתוי שמזמן ההומור. 

מניסיוני כיועץ בארגונים גדולים, למדתי שקשה מאוד לאחות מחדש את מעטפת האמון הבין-אישית לאחר שנפרצה. למעשה, כך מתהווה מנטליות ארגונית המושתתת על מוסר כפול, שמוכרת לנו מארגונים ציבוריים, כמו משרדים ממשלתיים, אבל פושה גם במכונים פרטיים, בעמותות שמציעות טיפול נפשי ובמרכזים לבריאות הנפש.

מבט החוצה: ערכה של השקיפות בהדרכה

ואולם, מה שחייב להיות גלוי לא יישמר בסוד:  קשיים עם צד ג׳ שאינו נוכח בחדר, עם הארגון ומנהליו, עם קולגות, עם דילמות מורכבות מהחיים האישיים, עם סוגיות שהמדריך נאבק לפתור אותן בכוחות עצמו, עם הזדהות מודעת או לא מודעת בה נכרכו המדריך והמודרך. 

כל אלה, אין מקומם בהדרכה השוטפת, למעט במצב חריג בו בכוחם להמחיש במובהק תהליך מקביל למקרה טיפולי עכשווי בו מטפל / מאבחן המודרך. 

חובת המדריך לשמור על עמדה קולגיאלית כלפי עמיתיו המדריכים, המנהלים והעובדים ולקבל את ההנחה שלעיתים גם הקשבה פסיבית כמוה כהסכמה לשמירת סוד שבמהותו אינו מקצועי. 

המרחב ההדרכתי אינו מהווה בשום צורה מצע לגיטימי לעיבוד קונפליקטים פנים ארגוניים, בין אם המדריך נעדר מהם ובין אם – קל וחומר – הוא ממוקם בהם כמשתתף או צופה בעל עניין.

שיקול הדעת של המדריך מחייב שקיפות מירבית, שמתבטאת בחתירה לעודד את המודרך לייצר בהקדם דיאלוג אותנטי, כן ובלתי אמצעי שתכליתו לפתור בעיות ולאזן מחדש את ההדרכה כמרחב התייחסותי   ככל הניתן conflict free, עם כמה שפחות סאבטקסט או הסכמה שבשתיקה.  

מאת

איתן טמיר

איתן טמיר, בעל תואר שני בפסיכולוגיה ומנהל מכון טמיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן