המלצות להתמודדות פסיכולוגית של בני נוער בקורונה
מתוך אתר יוניסף
להיות בני נוער זה דבר קשה כשלעצמו, ועם הקורונה אפילו עוד יותר. כשבית הספר סגור ואירועים מבוטלים, הרבה בני נוער מפסידים חלק מהרגעים הכי גדולים של התקופה הזו בחיים, וגם רגעים יומיומיים כמו לדבר עם חברים ולהשתתף בפעילות בכיתה. אם אתם בני נוער שמרגישים חרדה, בידוד ואכזבה בגלל השינויים שהקורונה כפתה, אתם צריכים לדעת שאתם לא לבד ושאתם יכולים לטפל בעצמכם ולדאוג לבריאות הנפשית שלכם.
הנה כמה דרכים:
להבין שהחרדה נורמלית לגמרי
אם אתם מרגישים חרדה בגלל שבתי הספר נסגרו ובגלל הכותרות המדאיגות, אתם לא היחידים שמרגישים ככה.
למעשה, ככה אתם אמורים להרגיש.
חרדה היא תגובה בריאה ונורמלית שמתריעה מפני איום ועוזרת לנו לנקוט בפעולות שיגנו עלינו ועל אחרים.
החרדה תעזור לכם לקחת את ההחלטות שאתם צריכים לקחת כרגע – לא להיות ליד אנשים אחרים או בקבוצות גדולות, לשטוף ידיים ולא לגעת בפנים, ולזכור כל הזמן שיש הרבה דברים אפקטיביים שאתם יכולים לעשות כדי לשמור על עצמכם ועל אחרים ולשלוט יותר במצב. למרות שהחרדה סביב הקורונה מובנת לגמרי, חשוב להתעדכן רק דרך מקורות מידע מהימנים, למשל אתר משרד הבריאות או ארגון הבריאות העולמי, או לבדוק כל מידע שקיבלתם דרך ערוצים פחות מהימנים.
אם אתם מודאגים בגלל שאתם לא מרגישים טוב או חושבים שיש לכם סימפטומים של קורונה,
חשוב לדבר על זה עם ההורים או מבוגר שאתם סומכים עליו. תזכרו שבד״כ חווים את המחלה הזאת בצורה קלה, במיוחד כשמדובר בילדים וצעירים, ושברוב הסימפטומים אפשר לטפל.
ליצור הסחות דעת
אם נמצאים במצב של קושי כרוני זה עוזר מאוד לחלק את הבעיה לשתי קטגוריות: דברים שאני יכול לעשות משהו בנוגע אליהם ודברים שאני לא יכול לעשות כלום בנוגע אליהם. כרגע הרבה נופל אל הקטגוריה השנייה, וזה בסדר, אבל אחד הדברים שעוזר להתמודד הוא להסיח את דעתנו, למשל להכין שיעורי בית, לצפות בסרט אהוב, להיכנס למיטה עם ספר, או כל דבר שיעזור להקל על המתח ולמצוא איזון ביומיום.
למצוא דרכים חדשות לתקשר עם חברים
אם יש ריחוק חברתי, אפשר לשמור על קשר במדיה החברתית. בני נוער הם יצירתיים מאוד וימצאו דרכים לתקשר אחד עם השני אונליין. אבל חשוב שהגישה למסכים ולמדיה החברתית לא תהיה חסרת גבולות ותהפוך למשהו לא בריא ולא חכם שרק יגביר את החרדה. כדאי לקבוע ביחד ההורים ״זמן מסך״ יומי.
להתמקד בעצמנו
עכשיו הזמן לעשות דברים חדשים שתמיד רצינו, למשל להתחיל ספר חדש או להתאמן בכלי נגינה. להתרכז בעצמנו ולמצוא איך לנצל את הזמן הפנוי שנוצר זו דרך פרודוקטיבית לשמירה על הבריאות הנפשית.
להרגיש את הרגשות
להחמיץ אירוע עם חברים, תחביבים או אירוע ספורט זה מאכזב נורא, ובצדק. תנו לעצמכם להרגיש את זה: המוצא האמיתי היחיד מרגשות שליליים הוא לעבור אותם, לא להתעלם מהם. אם תתנו לעצמכם להיות עצובים, מהר מאוד ההרגשה שלכם תשתפר. כל בן אדם מעבד רגשות בצורה אחרת: יש ילדים שהולכים לצייר, יש כאלה שידברו עם חברים וישתמשו בעצב משותף כדי להרגיש חיבור בזמנים שהם לא יכולים להיות אחד ליד השני ויש ילדים שינסו להשתתף בפעילויות התנדבות. מה שחשוב זה לעשות את מה שמרגיש לנו נכון.
להיות טובים לעצמנו ולאחרים
יש בני נוער שחווים איומים והתעללות בבית הספר בגלל הקורונה. הדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא להפעיל משקיפים מהצד:
אי אפשר לצפות מילדים ונערים שהם מטרה להתעללות שיתמודדו איתה בעצמם, וצריך לעודד אותם לפנות לחברים ומבוגרים שיעזרו להם.
אם אתם עדים לאיומים על חבר, נסו לעזור לו ולהציע תמיכה. אם לא תעשו כלום זה יגרום לו להרגיש שכולם נגדו או שלאף אחד לא אכפת.
המילים שלכם יכולות לעשות שינוי. תזכרו שעכשיו יותר מתמיד מה שאנחנו משתפים או אומרים יכול לפגוע באחרים.
מה כדאי לעשות בבריאות הנפש בישראל?
ברמה האישית והקהילתית, חשוב לבנות מחדש מערכות חברתיות שמציעות מנגנוני התמודדות יעילים עם מצוקה פסיכולוגית שמקורה במגפה.
כיחידים, נוכל לעקוב אחר תהליך דו-שלבי:
1. זיהוי סימני מתח – קיימים כלים דיגיטליים רבים לסיוע בזיהויים, בהם צ׳אט-בוטים המבוססים על פרקטיקות טיפוליות, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מיינדפולנס ומעקב מצב רוח, או תכניות מבוססות בינה מלאכותית, שנועדו לסייע למשתמשים בשיקוף עצמי, בניהול יומן, בזיהוי וניהול רגשות ובחיפוש עזרה. כשמתאפשר, עלינו לזהות גם סימנים למתח והתעללות בסביבתנו, ולהפנות את הנפגעים לקבלת עזרה פורמלית.
2. חיפוש עזרה – אתם לא לבד במאבק על בריאות הנפש, כולנו יחד בקורונה. זה אומר שכמו כולם, אם קשה, חשוב לחפש עזרה מקצועית. קופות החולים, למשל, מציעות 3 שיחות בזום עם איש/ת מקצוע, ללא עלות, של טיפול נפשי בתקופת הקורונה. ישנן גם אפליקציות, חלקן בעברית, שמציעות גישה זמנית ללא תשלום במהלך המגפה ובהן כלים והדרכות לטיפול עצמי בבריאות הנפש. חלק מהכלים הללו מציעים טכניקות בעלות תוקף קליני להפחתת מתח ולטיפול בחרדה ובדיכאון.
גם ליוזמות פרטיות וגם למיזמים התנדבותיים יש תפקיד עצום בסיוע בהתערבויות מבוססות רציונל של פסיכולוגיה קהילתית.
למעשה, עובדי בריאות קהילתיים נשארו נקודת המגע הקרובה ביותר עבור מרבית קבוצות האוכלוסייה הפגיעות שהושפעו מהמגפה. חשוב לציין כי קשיים בבריאות הנפש אינם חוויות חד-פעמיות. ברוב המקרים מדובר במצבים כרוניים שמעלים צרכים שונים בזמנים שונים. חשוב שמערכות בריאות הנפש בקהילה יוודאו שמטופלים יוכלו לגשת לטיפול הדרוש להם, במיוחד ברגעים הקשים ביותר, כך שיוכלו להישאר בריאים לאורך כל החיים.
הכשרת עובדי בריאות ורופאים קהילתיים שיאתרו ויטפלו בבעיות הנוגעות לבריאות הנפש היא מודל חשיבה שראוי לאמץ בהקשר זה, או לפחות לבנות תכנית עבודה לשנים הקרובות. ארגונים שונים ללא מטרות רווח כבר הצליחו להשתמש בכלים דיגיטליים להכשרת עובדי בריאות, ויכולים להציע פתרונות ברי קיימה לכך. אין ספק שאנו ניצבים מול אחד המשברים הבריאותיים והכלכליים הגדולים של זמננו, שאופן וזמני היציאה ממנו לוטים בערפל. יצירת קהילה חזקה נפשית היא מפתח לסיוע לחברה להתאושש אט-אט.
