מהי חרדת בריאות?
חרדת בריאות, שעד לא מזמן כונתה היפוכונדריה, היא דאגה מופרזת של אדם לגבי מצב בריאותו ומהווה גורם פסיכולוגי מטריד שמשפיע לרעה על התגובות למתח הנלווה להתפרצות הקורונה. מחשבות ודאגות של אדם בנוגע לבריאות הן הכי נורמליות. יותר מזה, אפשר להודות שרובנו מצאנו פעם ממצא גופני מחשיד ותהינו אם מדובר, חלילה, בסרטן, או שלבנו החסיר פעימה ושאלנו את עצמנו אם אנו חווים התקף לב.
מחקרים מראים שלא פחות מ-10-20% מאיתנו מודאגים לעתים קרובות מהחשש שמא אנחנו מתמודדים עם מחלה כלשהי. מידה מתונה של חרדה בנוגע לבריאות עשויה להיות מסתגלת וחשובה במהלך המגיפה, פשוט כי היא דורכת אותנו ותורמת לאימוץ אסטרטגיות התגוננות מומלצות, כמו חבישת מסיכה וריחוק חברתי.
אלא שחרדת בריאות אמיתית שונה מכך, וכוללת ניטור קפדני מדי של הסימפטומים והבריאות, ופרשנות שגויה של סימני גוף בלתי מזיקים כהוכחה למחלה. הדבר כולל רומינציות לא בריאות סביב אמונת האדם שהוא חולה בקורונה או שהוא נמצא בסכנה נוראה לפתח אותה.
מי שסובל מחרדת בריאות בצורתה החמורה יותר מאמין בכל לבו שהסבירות שיחלה גבוהה, שמחלתו תהיה קשה, שהוא יחווה קשיים עצומים בהתמודדות עמה וששירותי הבריאות שיסופקו לו לא יצליחו לתת מענה מקצועי מתאים.
רבים מהמתמודדים עם חרדת בריאות סובלים ממצוקה בסיסית בנוגע לנגיף. למרות שרבים מהם בעלי היסטוריה ארוכה של הפרעות שקשורות לחרדה, אצל חלקם לא זוהתה מעולם חרדה כבעיה משמעותית, והם מוצפים בתחושות הללו לראשונה במסגרת המגיפה הנוכחית. מה שעולה מעדויות של מטופלים הוא שלא מדובר רק בחרדה סביב המצב המבלבל שכפתה המגיפה, אלא גם בעובדה שכל זה מתרחש כאשר הם מבודדים, חרדים כלכלית וכפי שאנחנו חווים כל ערב בבלפור, אפילו פוחדים שהדמוקרטיה על סף התפוררות. חשוב להדגיש שמי שזקוק ביותר לעזרה מקצועית הם בעיקר בני אדם שמנסים להתמודד עם רמות גבוהות של חרדה באמצעות התנהגויות ותגובות לא סתגלניות, למשל שימוש מופרז בחומרים, פגיעה עצמית למיניה או התרחקות ממערכות יחסים.
כמו כל הפרעה נפשית אחרת, גם חרדת בריאות קיימת על ספקטרום שנע מדאגה מתונה ומוגבלת לטרדה חמורה ומקיפה. כאשר מדובר בחרדת בריאות קיצונית ועיקשת עד כדי מצוקה, מדובר בבעיה של ממש. אנשים עם חרדת בריאות יפגינו לעתים קרובות תגובתיות רגשית, כלומר תגובות חזקות למצבים רגשיים:
קשה להם לסבול מצוקה רגשית, הם לא עמידים בפני אי-ודאות והם ״עושים טרגדיה״ מתחושות גופניות, בדפוס מעגלי המנציח את עצמו.
לאנשים הסובלים מחרדת בריאות קיצונית יש לא רק נטייה להערכת-יתר של איומים בריאותיים, אלא שלעתים קרובות הם מחפשים הרגעה אצל חברים, בני משפחה ואנשי מקצוע בתחום הבריאות. הם יכולים לקבוע פגישות עם נותני שירותי בריאות, לפקוד את חדר המיון בשל סימפטומים מינוריים או כאלה שכבר הוערכו, או להשאיר הודעות רבות בטלפונים של ספקי שירותי בריאות, המאופיינות בפאניקה.
ניסויי מעבדה מעידים על העוצמה ונקודת המבט של חרדת בריאות. במחקר אחד, אנשים עם רמות שונות של חרדת בריאות צפו בתמונות מסכנות-בריאות ובתמונות ניטרליות. אלה שהיו בעלי רמות גבוהות של רגישות לחרדה הקדישו הרבה יותר זמן ותשומת לב לתמונות המאיימות והייתה להם תגובה מהירה יותר להערכת מילים הקשורות לבריאות ביחס למילים שאינן קשורות לבריאות.
במחקר אחר, הראו למשתתפים תמונות תקריב של אנשים אקראיים ושאלו אותם כיצד הם תופסים את רמת החולי של האדם בתמונה. באופן כללי, אלה שהיו בעלי חרדת בריאות חמורה דירגו אנשים בתמונות כפחות בריאים. פירוש הדבר הוא שבמובן מסוים אנשים עם חרדת בריאות גבוהה נכונים ״להסתער״ על מידע בריאותי בנוגע לעצמם ולאחרים וקשה להם להשתחרר מהדריכות הגבוהה שלהם ביחס לאיומי בריאות.
גורמים לחרדת בריאות
אין גורם אחד לחרדת בריאות – ככל הנראה, המצב מתרחש בשל כמה סיבות מצטלבות. חרדת בריאות עוברת במשפחה באמצעות גנטיקה ומודלינג הורי. זאת ועוד, חוויות מוקדמות הכוללות תחלואים מסוימים יכולות להוביל אנשים לפתח מערכות אזעקה פנימיות מוגזמות המערבות אמונות בריאותיות לא-מדויקות. לאנשים עם חרדת בריאות גבוהה יש לעתים קרובות חיבור חרדתי או משובש עם הורה/מטפל, או שהם חוו מוות של הורה ממחלה. חלק מהדימויים החודרניים שנחווים על ידי אנשים כאלה נסובים סביב נטישה ובידוד, וכאלה עם חשיפה גבוהה לחוויות ילדות שליליות, כמו התעללות או משק בית דיספונקציונלי, גם הם בעלי רמות חרדה בריאותית גבוהות יותר בבגרות. בניגוד למה שעשויים לחשוב, אנשים עם רמת נוירוטיות גבוהה אינם מדווחים יותר מאחרים על חרדה בריאותית.
. התערבות במקרים כאלה נועדה להפחית את רמות החרדה דרך פסיכותרפיה וטיפול תרופתי, אך גם ללמד את המטופלים דרכי התמודדות חיוביות עם החרדה, כולל קשרים אישיים, התעמלות, מדיטציה וטיפוח עצמי. למעשה, קיימות פסיכותרפיות ספציפיות שהן יעילות יותר מכל טיפול ידוע אחר. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא הטיפול הפסיכולוגי הנחקר ביותר לחרדת בריאות, והוא מתבצע על ידי הדרכת המטופל לזהות ולשנות את דפוסי החשיבה שלו. לעתים קרובות הדבר נעשה באמצעות טיעונים לוגיים או ניסויים התנהגותיים שחושפים את המטופל למחשבות המעוררות ומשמרות את החרדה. יש גם ספרי CBT לעזרה עצמית ו-CBT מבוסס אינטרנט, הכולל טקסטים, סרטונים וקבצי שמע לעזרה עצמית עבור חרדת בריאות. מי שסובל מרמה גבוהה של חרדת בריאות יכול להפיק תועלת גם מלמידת מיומנויות מיינדפולנס, כמו פעולה במודעות גבוהה יותר, חוסר שיפוטיות ואי-תגובתיות. ניתן ללמוד שמתח הקשור לחיים ולהתנהלות בזמן המגיפה יכול להחמיר תחושות גופניות של פחד, ולזהות שמרבית התחושות הללו הן יחסית בלתי-מאיימות וניתן לווסתן ביעילות. עוד ניתן ללמוד לקבל, או לפחות לסבול, מידה מסוימת של אי-ודאות בריאותית. חרדת בריאות אינה חדשה וייחודית לקורונה, ואפיינה תגובות של אנשים גם למגפות קודמות, אך עם מספר מקרי ההדבקה ההולך וגדל, יש לעזור לאנשים להתמודד טוב יותר עם אי-ודאות, ולנהל חרדת בריאות ריאליסטית ופתולוגית כאחד.
