excoriation (skin picking) disorder
מהי הפרעת קילוף עור כפייתית / סקין פיקינג?
אנשים מחטטים בעורם מעת לעת – מקלפים גלד, למשל, או מפוצצים פצעון.
תודו שיש בזה לפעמים משהו נעים… ?
אלא שהעיסוק הנורמלי הזה עלול להפוך להתנהגות כרונית, הפרעה נפשית שנקראת excoriation (skin picking) disorder, או חיטוט כפייתי בעור, מצב שנקרא גם דרמטילומניה.
 |
| סקין פיקינג |
הפרעת קילוף עור עלולה להשפיע משמעותית על איכות חייו של הלוקה בה ועל בריאותו הכללית.
הסובלים מההפרעה עשויים לחטט שוב ושוב בפצעונים, בגרד, ביבלות ובגלדים, כמו גם לקרוע ולשפשף באופן קבוע עור בריא.
פסיכולוגים ודרמטולוגים (רופאי עור), מודעים כיום היטב לקשר בין גוף לנפש בבעיות עור שונות.
הפרעת קילוף עור נחשבת להפרעה רפטטיבית המתמקדת בגוף (Body focused repetitive disorders), אשר 1.4% מהמבוגרים בארה״ב לוקים בה. הפרעה דומה, מאותה משפחה, היא טריכוטילומניה – תלישת שיער כפייתית.
הפרעה זו נפוצה יותר בקרב נשים ונוטה להתפתח בגיל הנעורים או בבגרות.
תסמיני הפרעת קילוף עור כוללים חיטוט אינטנסיבי בעור, חרף ניסיונות לחדול מכך, התפתחות פצעים בעור בעקבות החיטוטים ולקות משמעותית מבחינה פסיכולוגית, פיזית או חברתית כתוצאה מהחיטוטים.
חלק מהסובלים מההפרעה חשים צורך להסיר ״פגמים״ בעור, בעוד שאחרים עושים זאת מתוך מתח, שעמום או הרגל.
במובנים רבים ההפרעה דומה לאובססיות טיפוח, כמו מריטת שיער וחיטוט בציפורניים, כאשר הפעולה עשויה להימשך על פני דקות ספורות, שעות או חודשים עם תקופות של הפוגה.
בהיעדר טיפול עשויה ההתנהגות להוביל לפצעים כואבים, לדימומים, לצלקות ולמתח פסיכולוגי משמעותי.
מה גורם לקילוף עור כפייתי?
עדיין ברור מהו הגורם להפרעה, אך היא עלולה להתפתח לצד מצבים רפואיים אחרים, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעת קשב וריכוז או אפילו אוטיזם.
שתי סיבות עיקריות שוכנות בבסיס של סקין פיקינג:
1. זיהום, פריחה או פציעה היוצרים גלד. הגלד עשוי לגרד בזמן החלמתו ולהוביל לגירודו וליצירת פצע חדש באופן מעגלי, עד ליצירת הרגל
2. מתח או מצב נפשי. בזמנים מתוחים אנשים נוהגים לגרד את עורם, לתלוש שיער או לנגוס בציפורניהם. אצל אחרים הדבר נובע מדחף למגר ״אי-שלמות״ בעורם.
טיפול פסיכולוגי בקילוף עור כפייתי
טיפול בחיטוט כפייתי בעור יכלול בדרך כלל תרופות וטיפול פסיכולוגי.
טיפול תרופתי
כאשר ההפרעה מעוגנת בחולי נפשי, המטופל עשוי להגיב טוב לתרופות מקבוצת SSRI ולתרופות נוגדות דיכאון אחרות, לנוגדי פרכוסים כמו למיקטל ובמצבים מסוימים גם להיעזר במינון נמוך של לתרופות אנטי-פסיכוטיות כמו רספרידל.
טיפול פסיכולוגי
בגזרת הטיפולים הפסיכולוגיים מומלץ להיעזר בטיפולים התנהגותיים, או קוגניטיביים התנהגותיים, שמציעים פתרונות מוכחים למדי.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לסייע לסובלים מסקין פיקינג, בכך שהוא נותן מענה מצוין להרגלים שליליים ומתמודד ביעילות עם הקושי לשליטה בדחפים. הטכניקות השכיחות ביותר בטיפולי CBT, שנמצאו יעילות לטיפול בקילוף עור כפייתי הן אימון לשינוי והיפוך הרגלים, ואימון בתגובה מתחרה, שתיהן פשוטות ומובנות מאוד ליישום ותרגול.
זאת ועוד, אנשים המחטטים בעורם באופן לא מודע ואוטומטי עשויים להיעזר בכפפות או להדביק פלסטרים לצמצום הגישה לפצעים.
טיפול עצמי
הסובלים מההפרעה יכולים לעזור לעצמם באופנים שונים ומגוונים, הנה כמה התנהגויות רלוונטיות שמסייעות, כמובן לא במקום טיפול מקצועי:
- מריחת חומרים מרגיעים טבעיים על העור, כמו אלוורה
- התעמלות יומית
- תרגול יוגה
- מדיטציה או נשימות עמוקות להקלה על מתח
- הסתרת מראות על מנת שלא לראות פגמים בעור
- החבאת כלים המשמשים לחיטוט בעור, כגון פינצטות, קוצצי ציפורניים ומספריים.
- ניתן למצוא גם אלטרנטיבות שיעסיקו את הידיים, כמו למשל למחוץ כדור או לשחק בקובייה הונגרית.
איש מקצוע רפואי, או פסיכולוג קליני, יכול לסייע לסובל מההפרעה לבחור את הטיפול הנכון לו, בהתאם למצבו ולסיבה שבעטיה פרצה ההפרעה.
מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה לטיפול נפשי.
