מה זה טיפול בשתיקה?
טיפול בשתיקה, או Stonewalling, הוא טקטיקה מניפולטיבית למדי, בה צד א׳ מסרב לתקשר עם צד ב׳.
אציין את המובן מאליו:
פשר המילה ״טיפול״ בהקשר זה הוא טקטיקה פסיכולוגית ולא טיפול שאמור לסייע למישהו. כפי שנראה בהמשך, האימפקט של ״טיפול בשתיקה״ הפוך מ״טיפול בדיבור״.
דבר שני, Stonewalling היא דרך תקשורת שלילית והרסנית.
אז ככה:
מדובר על התעלמות מכוונת בתקשורת בינאישית, בעיקר בקשר זוגי, שיכולה להיות מכאיבה, מתסכלת ופוגענית.
מעבר לתחושה שאתה מדבר ואין הד לדברייך, החוויה מעוררת לעיתים התנסויות חיים קודמות בהן הרגשנו ״שקופים״ ולא מתוקפים רגשית. זה מעצים את תחושת ההשפלה או ההתעללות של בני זוג שחווים טיפול בשתיקה, תחושות שתורמות גם לפקפוק בערך העצמי ולמצב קבוע של גזלייטינג.
ברמה האישיותית, טיפול בשתיקה יכול להיות תוצאה ישירה של הפרעה נפשית, כמו הפרעת אישיות נרקיסיסטית המתבטאת בתמרון אחרים על ידי הדרה שלהם. ההתנהגות נחשבת מניפולטיבית כאשר השתקן מכחיש את העניין למקרות קיומן של ראיות ברורות.
טיפול בשתיקה יעיל לעתים נדירות בלבד, למשל כאשר נדרשת התעלמות מהתנהגות בעייתית של ילד (בשפה ההתנהגותית זה נקרא ״עונש שלילי). אבל גם אז מדובר בסנקציה לא קלה בכלל, שצריך לחשוב עליה לפני היישום, מומלץ אפילו לדבר עם איש/ת מקצוע על ניהול נכון של הליך כזה.
כאשר טיפול בשתיקה הופך למציאות יומיומית, הוא עלול להפחית את יכולתו של הזוג לפתור קונפליקטים או לנהל יחסים בטוחים ואמינים.
סימנים של טיפול בשתיקה
טיפול בשתיקה מתואר בכלליות ע״י ההתנהגויות הבאות:
- חוסר נוחות יזום בשיחה על רגשות, כולל מגוון תירוצים שדוחים את השיחה.
- ביטול או מזעור חששותיו של החושש, כולל התכחשות לטקטיקה עצמה.
- סירוב מוקפד לענות על שאלות עד לכדי שינוי הנושא כדי להימנע מנושא לא נוח.
- סירוב לקיים קשר עין או להציע סיגנלים תקשורתיים לא-מילוליים, עד כדי התעלמות ממה שהאחר אומר.
- שימוש בשפת גוף מבטלת כמו גלגול עיניים או עצימתן.
- התנהגות פאסיבית-אגרסיבית כמו התחמקות או דחיינות כדי להימנע מלדבר על בעיה.
- האשמה במקום דיבור על הבעיה עצמה.
- נטישה בכעס – ללא הסבר – של השיחה באמצעות עזיבת המקום או סיום חד-צדדי של השיחה.
פעמים רבות, טיפול בשתיקה במערכת יחסים הוא מובחן, אבל הוא יכול גם להיות עדין עד כדי כך שאף צד לא יזהה אותו.
גורמים והקשר של שימוש בשתיקה
בעוד שטיפול בשתיקה יכול להיות פוגעני, לא צריך להניח בהכרח שמיסודו הוא נועד להזיק.
בבסיסו, טיפול בשתיקה הוא לעתים קרובות התנהגות שמקורה בפחד, בחרדה ובתסכול.
כמה מהסיבות לכך שאדם עשוי לנקוט בטיפול בשתיקה הן:
הימנעות כללית מקונפליקט (פאסיביות רגשית), צורך להפחית מתח במצב טעון רגשית, אמונה כנה שהוא ״אינו יכול״ להתמודד עם נושא מסוים, פחד מתגובת הפרטנר או מהמקום שאליו תוביל השיחה, אמונה שלפרטנר אין מוטיבציה לפתור את הקונפליקט, חוסר תקווה בסיסי בנוגע לאפשרות שיימצא פתרון, אמצעי להבעת עמדה ניטרלית, אמצעי לתמרן את המצב כדי להשיג מטרה כלשהי ואמצעי להביא את הסיטואציה למשבר, בין אם ע״י הכנסת תלונות גדולות יותר אל הקונפליקט ובין אם כדי לסיים את מערכת היחסים כליל.
לעתים קרובות טיפול בשתיקה הוא טקטיקה שנלמדת בילדות, ועשויה להיות התנהגות בה נקטו ההורים כדי ״לשמור על השקט״ או כדי לצבור דומיננטיות בהיררכיה המשפחתית.
אפילו אם טיפול בשתיקה נראה מכוון ואגרסיבי, יש לזכור שלעתים קרובות משתמשים בו אנשים שמרגישים חסרי אונים או בעלי ערך עצמי נמוך.
בהקשר זה, הטיפול בשתיקה עשוי להיות מנגנון הגנה לפיצוי על הרגשות הללו. מחקרים מציעים שגברים נוטים יותר לטיפול בשתיקה, באופן חלקי בשל תפקידים חברתיים המציבים נשים כמתקשרות ומכתיבים לגברים להיות ״חזקים ושקטים״.
סוגים
יש כמה סוגים של טיפול בשתיקה שעשויים להופיע במערכות יחסים, בהם:
טיפול בשתיקה בשוגג
לפעמים טיפול בשתיקה נלמד כתגובה שפרטנרים משתמשים בה להתמודדות עם נושאים שגדולים עליהם רגשית. למשל, אצל אנשים בעלי מבנה סכיזואידי יש נטייה הגנתית ״להשתבלל״ במצבים בהם הם מרגישים מאוימים מהסלמה לריב או משיחה על נושא לא נוח.
מטפלים אחרים בשתיקה, מהסוג שאינו מתכוון לכך, יכולים להיות כאלה שחרדים מתגובת הפרטנר או מהתגובה שלהם עצמם (למשל, התקף חרדה או התקף זעם).
יש התנהגויות בריאות שיכולות להיחשב בטעות לטיפול בשתיקה. חשוב לשים לב לכך שטיפול בשתיקה אינו זהה לבקשת מרחב או להצבת גבולות. בקשת זמן או מרחב דורשת תקשורת. כשהפרטנר מבקש לדון במשהו מאוחר יותר עם כוונה מלאה לשוב לשיחה, לא מדובר בטיפול בשתיקה. אם טיפול בשתיקה משמש לשליטה, לזלזול, לחוסר כבוד או להשפלה, הוא עשוי להיות סוג של התעללות רגשית. במקרים כאלה יש לפנות לעזרה מקצועית.
טיפול בשתיקה במזיד
כאן מדובר באנשים שמנסים לתמרן את הסיטואציה, לשמר שליטה במערכת היחסים או להעניש.
מבלי להפריז בשיפוטיות, אנחנו מצויים כאן על קו התפר של התעללות מילולית, ובמצב כזה חשוב לדבר עם יועץ או מטפל.
איך טיפול בשתיקה משפיע על מערכת יחסים?
לא משנה מהי הסיבה השוכנת בבסיס הטיפול בשתיקה, הוא לא יכול להביא תועלת ארוכת טווח למטרות המאפיינות מערכת יחסים בריאה.
זאת ועוד, לעתים קרובות חסימה של האחר מסלימה את המצב במקום למנוע הסלמה, ובכך מאלצת עימות או לחילופין מביאה לתסכולים שנבנים עד לרמה שנאמרים או נעשים דברים מצערים.
ישנם הטוענים כי טיפול בשתיקה הוא מנבא משמעותי להיתכנות של גירושים, אבל גם אם לא הוא עלולה להחריב מערכות יחסים קרובות.
התנהגויות המאפיינות טיפול בשתיקה מסמנות חוסר נכונות לפתור בעיות מרכזיות בתמיכה במערכת היחסים, ומחקרים אחרים הראו שהן יכולות להיות בעלות השפעות פסיכולוגיות ישירות על שני הצדדים.
מחקר שפורסם ב-2016 ועקב אחר 156 זוגות משך 15 שנים, הסיק שטיפול בשתיקה נקשר לתסמינים גופניים מגוונים, המתבטאים בעיקר בכאב. בני זוג שחוו טיפול בשתיקה נמצאו בסבירות גבוהה יותר לעלייה בלחץ הדם, כאבי ראש ודפיקות לב מואצות.
מה לעשות אם עושים לך טיפול בשתיקה?
כשטיפול בשתיקה קורה בתוך מערכת יחסים, הכי טוב להתמודד איתו כזוג, ולא ניתן לבודד אותו כבעיה, שכן הדבר רק יגרום להפניית אצבע מאשימה ויסתכם בצמצום הבעיה הגדולה יותר במערכת היחסים.
מכיוון שלא סביר שמערכות יחסים יצליחו בלי תקשורת ושת״פ, צריך למצוא את הכלים הנכונים ״לתכנת מחדש״ הרגלי תקשורת ישנים, ויעוץ זוגי יוכל לעזור בכך.
טיפול זוגי נועד לסייע לבני זוג להבין מדוע הטיפול בשתיקה מתרחש והזוג ילמד לזהות התנהגויות המובילות לכך.
ברגע שהן זוהו, אפשר ללמוד גישה מובנית יותר לתקשורת.
הנה כמה אלמנטים שעשויים להיכלל באסטרטגיה:
- קבלת פידבק והכרה בתפיסות שגויות או בטעויות; הכרה במה שנאמר לפני שמתחילים להגיב.
- הסכמה לדחות את השיחה אם נקלעים לוויכוח.
- מודעות לשפת גוף בזמן שהאחר מדבר.
- הבעת הבנה של הסיטואציה ומתן אפשרות לכל אדם להגיב.
- הורדת לחץ לפני שניגשים לנושאים שמעוררים ויכוח.
- מציאת מרחב בטוח שבו אף אחד מהצדדים אינו חש שהוא ״נדחק לפינה״.
- קביעת זמן לחזרה לשיחה אחרי שמחזל״שים.שיימוש במילים ניטרליות במקום בביקורת או בהאשמות.
בעוד שיכול לקחת זמן להתרגל לטכניקות הללו, לבסוף הן הופכות אוטומטיות, ואז בני הזוג יוכלו לפתור סיטואציות במקום להגיב להן.
יעוץ זוגי יכול להיות מקום נהדר להתחיל בו כדי לפתור התנהגות המאופיינת בטיפול בשתיקה, אך אם אחד מבני הזוג מסרב להשתתף בו, האחר עדיין יכול לגזור תועלת משיחה עם מטפל. במידה ולא נמצא פתרון, אפשר לנסות לקחת פסק זמן, או אפילו לסיים את מערכת היחסים, אם יש בכך צורך.
מקורות:
Sarah Cocchimiglio (2022). Is Stonewalling Emotional Abuse? https://www.betterhelp.com/advice/relations/is-stonewalling-a-form-of-abuse
