איך שמירת סוד משפיעה עלינו פסיכולוגית?
הפסיכולוגיה של שמירת סודות
לכל אחד מאיתנו יש סודות.
למעשה, כפי שנראה במחקר שמתואר כאן, כל אדם מסתיר 13 סודות בממוצע, 5 מתוכם לא סופרו מעולם לאיש.
יש סודות עסיסיים ושערורייתיים, כמו רומן סוער, יש סודות עם הרבה ציפייה, כמו מסיבת הפתעה מושקעת, יש כאלה שאנחנו לוחשים באוזניהם של שומרי סוד אמינים, ויש אפילו סודות שנשמרים אצורים וכמוסים עד יומנו האחרון.
כן, אנחנו לא ממהרים לשתף אחרים בכל מה שאנחנו יודעים, על עצמנו ועל אחרים, אנחנו שומרים סודות מהאנשים הכי קרובים לנוו וחיים עם המידע הממודר והמודר. לעיתים קרובות אנחנו נוצרים סודות רגשיים מחברים, ילדים, הורים ואפלו בני זוג.
אבל כמו שאנחנו יודעים, לכל הדחקה והרחקה יש מחיר נפשי, כזה שרובנו לא התעכבנו על השלכותיו הפסיכולוגיות.
אז זהו, מסתבר שההשלכות רבות.
איך חוקרים השפעות פסיכולוגיות של שמירת סוד?
מכיוון שסביבה ניסויית לא יכולה לייצר סודות משמעותיים בתנאי מעבדה, בעיקר מכיוון שזה לא אתי, מידת ההשפעה של שמירת סודות על בריאותנו נותרה עד כה חמקמקה.
אבל הנה, חוקרים מאוניברסיטת קולומביה פיצחו את האגוז הקשה ובשנת 2010 ערכו ניסוי שמדד בדיוק את זה:
הם ביקשו ממשתתפים לחשוב על הסודות שהם מחזיקים ולבחון את מידת המעמסה הרגשית והלחץ בזמן החשיבה.
החוקרים גילו שכשאדם מתמודד עם המשקל המנטלי של שמירת סוד, העולם סביבו נחווה מאתגר יותר, ומשימות אחרות שעליו לבצע נראות לו קשות יותר.
מה שהכי מעניין הוא שהנזק של הסוד אינו נגרם כתוצאה מהצורך להסתירו, אלא מעצם העובדה שעלינו לחיות איתו.
תיאוריות קודמות טענו ששמירת סודות מחייבת עבודה קשה, ושאורך זמן המתח הנלווה להסתרה ארוכת-טווח מזיקה לבריאות הנפשית והגופנית.
מה שהמחקר שלנו מחדד הוא שהמתח הזה המשיך להתקיים גם כאשר המשתתפים חשפו את רזיהם בפני החוקרים. כלומר, לא ההסתרה הקשתה עליהם ופגעה ברווחתם הנפשית, יש כאן משהו אחר.
החוקרים ביקשו לבחון שלוש שאלות בסיסיות:
- אילו סודות אנשים נוטים להסתיר?
- עד כמה סודיות שכיחה בחיינו?
- כיצד אנשים חווים אותה?
במחקר ראשוני, הם ריאיינו 2000 משתתפים לגבי סודות שהם שמרו והממצאים מופו לכדי 38 קטגוריות של חוויות. אלה כללו סודות לגבי מערכות יחסים, סקס, עבודה, כסף ועוד.
המשתתפים נשאלו שאלות לגבי כל סוד ששמרו, כמו תדירות החשיבה עליהם, מידת ההסתרה מאחרים וההשפעה על השקט הנפשי.
ראיון עם איתן טמיר ברדיו סול, על הפסיכולוגיה של שמירת סודות: 1 לאוקטובר
2020
חשיבה על סוד גוזלת המון אנרגיה
החוקרים גילו כי המשתתפים השקיעו פי שתיים זמן בחשיבה על הסודות שהם מחזיקים, בהשוואה לזמן שהם משקיעים בהסתרת הסודות מאחרים.
ככל שהושקעה יותר חשיבה על הסודות הללו (ולא ככל שהצטרכו להסתירם) – כך דווחה פגיעה רבה יותר ברווחתם האישית.
למה חשיבה על סודות מזיקה לנו יותר מהנסיון להסתיר אותם?
מסתבר שאנשים אינם מוכנים לכל אותם מקרים בהם סוד צץ בתודעה, ומסית את תשומת ליבם מעיסוקם באותו הרגע. כנראה בגלל שהסוד מזכיר להם דברים שהם היו מעדיפים לשכוח.
החוקרים מצאו שככל שאנשים חשבו על סודותיהם, כך הם חשו יותר חוסר כנות והיעדר אותנטיות, בגלל המידע החבוי הזה, ותחושות אלו השפיעו על בריאותם.
המלצות לעתיד
ראשית רצוי לספר את הסוד לאדם שאתם בוטחים בו סביבכם. איש הסוד יכול להיות חבר קרוב או איש מקצוע, כמו פסיכולוג; ואם אדם כזה אינו בנמצא, שתפו את סודכם באופן אנונימי אונליין באתרים ובאפליקציות שנועדו לגילוי וחשיפה אנונימיים.
שיתוף כזה יכול לעורר תחושת הקלה רבה.
גם כאשר אנחנו לא מסתירים באופן אקטיבי סוד כלשהו, רק עצם המחשבה עליו עלולה להזיק לנו, לפיכך חשוב למצוא דרכים יעילות וחיוביות יותר לחשוב על הסוד, מה שעשוי לתרום לרווחתינו האישית.
מקור:
Slepian, Michael L.,Chun, Jinseok S.,Mason, Malia F. (2017)/ The Experience of Secrecy, Journal of Personality and Social Psychology, Vol 113(1), 1-33