מה זה skin picking? ואיך מתמודדים עם קילוף כפייתי בעור

הפרעת קילוף עור
 

 

excoriation (skin picking) disorder

 

איתן טמיר

מהי הפרעת קילוף עור כפייתית / סקין פיקינג?

 

אנשים מחטטים בעורם מעת לעת – מקלפים גלד, למשל, או מפוצצים פצעון.

תודו שיש בזה לפעמים משהו נעים… ?

אלא שהעיסוק הנורמלי הזה עלול להפוך להתנהגות כרונית, הפרעה נפשית שנקראת excoriation (skin picking) disorder, או חיטוט כפייתי בעור, מצב שנקרא גם דרמטילומניה.

סקין פיקינג

הפרעת קילוף עור עלולה להשפיע משמעותית על איכות חייו של הלוקה בה ועל בריאותו הכללית.
הסובלים מההפרעה עשויים לחטט שוב ושוב בפצעונים, בגרד, ביבלות ובגלדים, כמו גם לקרוע ולשפשף באופן קבוע עור בריא.
פסיכולוגים ודרמטולוגים (רופאי עור), מודעים כיום היטב לקשר בין גוף לנפש בבעיות עור שונות.

הפרעת קילוף עור נחשבת להפרעה רפטטיבית המתמקדת בגוף (Body focused repetitive disorders), אשר 1.4% מהמבוגרים בארה״ב לוקים בה. הפרעה דומה, מאותה משפחה, היא טריכוטילומניה – תלישת שיער כפייתית.

הפרעה זו נפוצה יותר בקרב נשים ונוטה להתפתח בגיל הנעורים או בבגרות.

תסמיני הפרעת קילוף עור כוללים חיטוט אינטנסיבי בעור, חרף ניסיונות לחדול מכך, התפתחות פצעים בעור בעקבות החיטוטים ולקות משמעותית מבחינה פסיכולוגית, פיזית או חברתית כתוצאה מהחיטוטים.

חלק מהסובלים מההפרעה חשים צורך להסיר ״פגמים״ בעור, בעוד שאחרים עושים זאת מתוך מתח, שעמום או הרגל.

במובנים רבים ההפרעה דומה לאובססיות טיפוח, כמו מריטת שיער וחיטוט בציפורניים, כאשר הפעולה עשויה להימשך על פני דקות ספורות, שעות או חודשים עם תקופות של הפוגה.
בהיעדר טיפול עשויה ההתנהגות להוביל לפצעים כואבים, לדימומים, לצלקות ולמתח פסיכולוגי משמעותי.

מה גורם לקילוף עור כפייתי?

עדיין ברור מהו הגורם להפרעה, אך היא עלולה להתפתח לצד מצבים רפואיים אחרים, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעת קשב וריכוז או אפילו אוטיזם.

שתי סיבות עיקריות שוכנות בבסיס של סקין פיקינג:
1. זיהום, פריחה או פציעה היוצרים גלד. הגלד עשוי לגרד בזמן החלמתו ולהוביל לגירודו וליצירת פצע חדש באופן מעגלי, עד ליצירת הרגל
2. מתח או מצב נפשי. בזמנים מתוחים אנשים נוהגים לגרד את עורם, לתלוש שיער או לנגוס בציפורניהם. אצל אחרים הדבר נובע מדחף למגר ״אי-שלמות״ בעורם.

 

טיפול פסיכולוגי בקילוף עור כפייתי

טיפול בחיטוט כפייתי בעור יכלול בדרך כלל תרופות וטיפול פסיכולוגי.

טיפול תרופתי

כאשר ההפרעה מעוגנת בחולי נפשי, המטופל עשוי להגיב טוב לתרופות מקבוצת SSRI ולתרופות נוגדות דיכאון אחרות, לנוגדי פרכוסים כמו למיקטל ובמצבים מסוימים גם להיעזר במינון נמוך של לתרופות אנטי-פסיכוטיות כמו רספרידל.

טיפול פסיכולוגי

בגזרת הטיפולים הפסיכולוגיים מומלץ להיעזר בטיפולים התנהגותיים, או קוגניטיביים התנהגותיים, שמציעים פתרונות מוכחים למדי.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לסייע לסובלים מסקין פיקינג, בכך שהוא נותן מענה מצוין להרגלים שליליים ומתמודד ביעילות עם הקושי לשליטה בדחפים. הטכניקות השכיחות ביותר בטיפולי CBT, שנמצאו יעילות לטיפול בקילוף עור כפייתי הן אימון לשינוי והיפוך הרגלים, ואימון בתגובה מתחרה, שתיהן פשוטות ומובנות מאוד ליישום ותרגול.

זאת ועוד, אנשים המחטטים בעורם באופן לא מודע ואוטומטי עשויים להיעזר בכפפות או להדביק פלסטרים לצמצום הגישה לפצעים.

טיפול עצמי

הסובלים מההפרעה יכולים לעזור לעצמם באופנים שונים ומגוונים, הנה כמה התנהגויות רלוונטיות שמסייעות, כמובן לא במקום טיפול מקצועי:

  • מריחת חומרים מרגיעים טבעיים על העור, כמו אלוורה
  • התעמלות יומית
  • תרגול יוגה
  • מדיטציה או נשימות עמוקות להקלה על מתח
  • הסתרת מראות על מנת שלא לראות פגמים בעור
  • החבאת כלים המשמשים לחיטוט בעור, כגון פינצטות, קוצצי ציפורניים ומספריים.
  • ניתן למצוא גם אלטרנטיבות שיעסיקו את הידיים, כמו למשל למחוץ כדור או לשחק בקובייה הונגרית.

איש מקצוע רפואי, או פסיכולוג קליני, יכול לסייע לסובל מההפרעה לבחור את הטיפול הנכון לו, בהתאם למצבו ולסיבה שבעטיה פרצה ההפרעה.

מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה לטיפול נפשי.

לסיום, מוזמנים לצפות בסרטון הסבר יפה וקצר
על הפרעות רפטיטיביות ממוקדות גוף:
מקורות:
Woods, Douglas W.; Houghton, David C. (13 July 2015). "Evidence-Based Psychosocial Treatments for Pediatric Body-Focused Repetitive Behavior Disorders". Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology. 45 (3): 227–240.
כתיבה ועריכה: איתן טמיר, מ.א., ראש מכון טמיר

חרדה ממתמטיקה אצל ילדים ובני נוער

מהי חרדה ממתמטיקה?

חרדת מתמטיקה מתארת ​​סוג של חרדה מתמשכת, אותה ניתן להבין כתכונה שמייצגת מאפיין יציב של הילד, אשר משפיעה על האופן בו הוא מרגיש, תופס ומעריך מצבים ספציפיים שקשורים בלימודי חשבון.

הדרך המתאימה ביותר להתמודדות עם חרדה ממתמטיקה בבית הספר היסודי, בחטיבה ובתיכון הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. אם אתם שוקלים פנייה למטפל CBT מומלץ לילדים בתל אביב, או עם מטפלי CBT ביישובים אחרים בארץ.

אנא צרו עמנו קשר לשיחת התאמה. 

שאלת הביצה והתרנגולת

עדיין לא ברור מה גורם למה:

האם חרדת מתמטיקה פוגעת בביצועים ויכולות מתמטיות, או שיכולות וכישורים מוגבלת גורמים לחרדה ממתמטיקה.  מכיוון שהראיות מעורבות, ניתן להצביע על קשר דו-כיווני בין יכולות מתמטייות לבין חרדת ממתמטיקה:

ביצועים לימודיים ירודים עלולים להצית אצל ילדים מסוימים חרדה מתמטית וליצור מעגל אכזרי שפוגע עוד יותר בביצועים,

ואולם, על פי ממצאים של מחקר אורך, שפורסמו באוגוסט 2021 , קשר בטוח בין האב לבין הילד חיוני במיוחד לפיתוח כישורי התמודדות הקשורים ליכולות המתמטיות אצל הילד. המחקר מצא כי איכות הקשר בין אב לבנו ניבאה את המידה של חרדת מתמטיקה כעבור שנה, ואילו הקשר בין האם לבין ילד לא השפיעה באופן מובהק.

פחד ממתמטיקה

תסמינים של פחד ממתמטיקה

חרדה ממתמטיקה מתבטאת בכמה רמות סימפטומטיות אצל ילדים ומתבגרים: ברמה הרגשית, הקוגניטיבית והפיזיולוגית. היא מובילה לפגיעה בהישגים וקשורה לחרדת מבחנים.

ברמה הרגשית, הילדים חרדים ממתמטיקה סובלים מלחץ נפשי וחשש סביב שיעורי בית ומבחנים מתקרבים, עצבנות, חוסר שקט ודאגות .

ברמה הקוגניטיבית, חרדת מתמטיקה פוגעת בתפקודו של זיכרון העבודה, המוכר גם כזיכרון לטווח קצר.

תסמינים של חרדה ממתמטיקה כוללים ברמה הפיזיולוגית, קצב לב מוגבר, ידיים מיוזעות, כאבי בטן וסחרחורות.  

מחקרים נוירו-קוגניטיביים מציעים כי חרדת מתמטיקה, יחד עם תגובותיה הרגשיות והגופניות, קשורה לרשת הנוירלית של פחד וכאב במוח.

חרדת מתמטיקה ולימודים גבוהים


קבלה ללימודים באוניברסיטה או במכללה היא הישג משמעותי עבור אנשים רבים בשנות ה-20 לחייהם, ובמיוחד עבור אלו שצלחו את לימודיהם בבית הספר על אף קשיי למידה איתם נאלצו להתמודד.

עבור סטודנטים אלו, הלימודים הגבוהים קשים הרבה יותר בהשוואה לחבריהם לספסל הלימודים. הם לרוב נדרשים ללמוד קשה יותר, ולהקדיש זמן רב יותר כדי להתמודד עם קצב הלמידה והיקף החומר. ביודעם זאת, מוסדות אקדמיים דואגים לספק שירותי סיוע והקלות לאותם סטודנטים – הארכות זמן, בחינות בעל-פה, חדרים נפרדים, ועוד.

במתמטיקה, העבודה הקשה לצד הסיוע מצד המוסד האקדמי לא תמיד מאפשרים לסטודנטים להתגבר על קשייהם, המוצאים עצמם נאבקים בציונים הולכים ומדרדרים, עד שבלית-ברירה הם נאלצים לפרוש.

מה עומד בבסיס הקשיים הללו?

מחקרי עבר הראו כי לאנשים בעלי קשיים במתמטיקה ישנו גם קושי בשמירת מידע רלוונטי בזיכרון, וקושי תואם בשליפתו. היכולת להתרכז בבעיה המונחת לפניהם גם כן משפיעה על היכולת של סטודנטים לפתור אותה. גם הריכוז וגם הזיכרון נתונים להשפעתה השלילית של חרדה המגבילה את היכולת להשתמש בהם באופן מיטבי.

יכול להיות, אם כן, שדרך מנגנונים של זיכרון וריכוז, חרדה עשויה להשפיע לרעה על היכולת לפתור בעיות במתמטיקה. מחקר שנערך באוניברסיטת בולדר שבקולורדו שם לעצמו למטרה להבין טוב יותר את ההשפעה שיש לחרדה על ביצועים במתמטיקה. התגלה כי הקשר שבוסס על מחקרי עבר בין זיכרון לבין ביצועים במתמטיקה למעשה מתווך על ידי חרדה. כלומר, הוא התגלה אצל סטודנטים בעלי מידה נמוכה של חרדה, אך לא בקרב אלו בעלי מידה גבוהה של חרדה. החוקרים הסבירו כי כאשר סטודנטים מרגישים חרדה לגבי ביצועיהם במתמטיקה, שליפת המידע הרלוונטי לפתרון הבעיה נעשית קשה יותר, וביצועיהם נפגעים.

מן המחקר עולות שתי מסקנות יישומיות. סטודנט עם קשיים במתמטיקה יכול להרוויח מלימוד אסטרטגיות זיכרון רק עם הוא אינו חש חרדה ניכרת סביב ביצועיו במתמטיקה. במקרים בהם הסטודנט חרד להצלחתו, יש להתמודד קודם כל עם חרדה זו כדי שהוא יוכל להפיק תועלת מאותן אסטרטגיות.

מקורות:

Min Ma, Danfeng Li, Li Zhang (2021). Longitudinal prediction of children's math anxiety from parent-child relationships. Learning and Individual Differences,
Volume 88, https://doi.org/10.1016/j.lindif.2021.102016.

 Frances Prevatt Theresa L. Welles Huijun Li Briley Proctor (2010). Learning Disabilities Research and Practice. https://doi.org/10.1111/j.1540-5826.2009.00299.x

דילוג לתוכן