מה זה skin picking? ואיך מתמודדים עם קילוף כפייתי בעור

הפרעת קילוף עור
 

 

excoriation (skin picking) disorder

 

איתן טמיר

מהי הפרעת קילוף עור כפייתית / סקין פיקינג?

 

אנשים מחטטים בעורם מעת לעת – מקלפים גלד, למשל, או מפוצצים פצעון.

תודו שיש בזה לפעמים משהו נעים… ?

אלא שהעיסוק הנורמלי הזה עלול להפוך להתנהגות כרונית, הפרעה נפשית שנקראת excoriation (skin picking) disorder, או חיטוט כפייתי בעור, מצב שנקרא גם דרמטילומניה.

סקין פיקינג

הפרעת קילוף עור עלולה להשפיע משמעותית על איכות חייו של הלוקה בה ועל בריאותו הכללית.
הסובלים מההפרעה עשויים לחטט שוב ושוב בפצעונים, בגרד, ביבלות ובגלדים, כמו גם לקרוע ולשפשף באופן קבוע עור בריא.
פסיכולוגים ודרמטולוגים (רופאי עור), מודעים כיום היטב לקשר בין גוף לנפש בבעיות עור שונות.

הפרעת קילוף עור נחשבת להפרעה רפטטיבית המתמקדת בגוף (Body focused repetitive disorders), אשר 1.4% מהמבוגרים בארה״ב לוקים בה. הפרעה דומה, מאותה משפחה, היא טריכוטילומניה – תלישת שיער כפייתית.

הפרעה זו נפוצה יותר בקרב נשים ונוטה להתפתח בגיל הנעורים או בבגרות.

תסמיני הפרעת קילוף עור כוללים חיטוט אינטנסיבי בעור, חרף ניסיונות לחדול מכך, התפתחות פצעים בעור בעקבות החיטוטים ולקות משמעותית מבחינה פסיכולוגית, פיזית או חברתית כתוצאה מהחיטוטים.

חלק מהסובלים מההפרעה חשים צורך להסיר ״פגמים״ בעור, בעוד שאחרים עושים זאת מתוך מתח, שעמום או הרגל.

במובנים רבים ההפרעה דומה לאובססיות טיפוח, כמו מריטת שיער וחיטוט בציפורניים, כאשר הפעולה עשויה להימשך על פני דקות ספורות, שעות או חודשים עם תקופות של הפוגה.
בהיעדר טיפול עשויה ההתנהגות להוביל לפצעים כואבים, לדימומים, לצלקות ולמתח פסיכולוגי משמעותי.

מה גורם לקילוף עור כפייתי?

עדיין ברור מהו הגורם להפרעה, אך היא עלולה להתפתח לצד מצבים רפואיים אחרים, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעת קשב וריכוז או אפילו אוטיזם.

שתי סיבות עיקריות שוכנות בבסיס של סקין פיקינג:
1. זיהום, פריחה או פציעה היוצרים גלד. הגלד עשוי לגרד בזמן החלמתו ולהוביל לגירודו וליצירת פצע חדש באופן מעגלי, עד ליצירת הרגל
2. מתח או מצב נפשי. בזמנים מתוחים אנשים נוהגים לגרד את עורם, לתלוש שיער או לנגוס בציפורניהם. אצל אחרים הדבר נובע מדחף למגר ״אי-שלמות״ בעורם.

 

טיפול פסיכולוגי בקילוף עור כפייתי

טיפול בחיטוט כפייתי בעור יכלול בדרך כלל תרופות וטיפול פסיכולוגי.

טיפול תרופתי

כאשר ההפרעה מעוגנת בחולי נפשי, המטופל עשוי להגיב טוב לתרופות מקבוצת SSRI ולתרופות נוגדות דיכאון אחרות, לנוגדי פרכוסים כמו למיקטל ובמצבים מסוימים גם להיעזר במינון נמוך של לתרופות אנטי-פסיכוטיות כמו רספרידל.

טיפול פסיכולוגי

בגזרת הטיפולים הפסיכולוגיים מומלץ להיעזר בטיפולים התנהגותיים, או קוגניטיביים התנהגותיים, שמציעים פתרונות מוכחים למדי.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לסייע לסובלים מסקין פיקינג, בכך שהוא נותן מענה מצוין להרגלים שליליים ומתמודד ביעילות עם הקושי לשליטה בדחפים. הטכניקות השכיחות ביותר בטיפולי CBT, שנמצאו יעילות לטיפול בקילוף עור כפייתי הן אימון לשינוי והיפוך הרגלים, ואימון בתגובה מתחרה, שתיהן פשוטות ומובנות מאוד ליישום ותרגול.

זאת ועוד, אנשים המחטטים בעורם באופן לא מודע ואוטומטי עשויים להיעזר בכפפות או להדביק פלסטרים לצמצום הגישה לפצעים.

טיפול עצמי

הסובלים מההפרעה יכולים לעזור לעצמם באופנים שונים ומגוונים, הנה כמה התנהגויות רלוונטיות שמסייעות, כמובן לא במקום טיפול מקצועי:

  • מריחת חומרים מרגיעים טבעיים על העור, כמו אלוורה
  • התעמלות יומית
  • תרגול יוגה
  • מדיטציה או נשימות עמוקות להקלה על מתח
  • הסתרת מראות על מנת שלא לראות פגמים בעור
  • החבאת כלים המשמשים לחיטוט בעור, כגון פינצטות, קוצצי ציפורניים ומספריים.
  • ניתן למצוא גם אלטרנטיבות שיעסיקו את הידיים, כמו למשל למחוץ כדור או לשחק בקובייה הונגרית.

איש מקצוע רפואי, או פסיכולוג קליני, יכול לסייע לסובל מההפרעה לבחור את הטיפול הנכון לו, בהתאם למצבו ולסיבה שבעטיה פרצה ההפרעה.

מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה לטיפול נפשי.

לסיום, מוזמנים לצפות בסרטון הסבר יפה וקצר
על הפרעות רפטיטיביות ממוקדות גוף:
מקורות:
Woods, Douglas W.; Houghton, David C. (13 July 2015). "Evidence-Based Psychosocial Treatments for Pediatric Body-Focused Repetitive Behavior Disorders". Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology. 45 (3): 227–240.
כתיבה ועריכה: איתן טמיר, מ.א., ראש מכון טמיר

מה זה היתוך מחשבה-פעולה (Thought-Action Fusion)?

 

מה זה היתוך מחשבה-פעולה (Thought-Action Fusion)?

 
מיזוג מחשבה-פעולה, Thought-Action Fusion, הוא מצב בו אדם מייחס את אותו המשקל לחשיבה על פעולה ולעשיית הפעולה.
למרות שתופעה זו אופיינית ללוקים בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), אין היא נלווית לה בהכרח, אך במקרים בהם היא כן צועדת עמה יד ביד, הלוקה בהפרעה עשוי לחוש שהוא קבור תחת משקולת עצמה של פחדים. אאוץ׳.
 
 
דמיינו, למשל, שחולפת לכם בראש המחשבה לתקוף אדם פיזית. מי שחווה היתוך מחשבה-פעולה עשוי להאמין שעצם המחשבה לפגוע באותו אדם היא בלתי-מוסרית בדיוק באותה המידה כמו לפגוע בו בפועל.
הדבר מוליד, בתורו, תחושות של חוסר-מוסריות ואשמה, על אף שמדובר במחשבות בלבד. במקרים חמורים יותר האדם עשוי להאמין שהמחשבה על אודות אירוע לא רצוי מגבירה את הסיכוי להתרחשותו, ולעתים אף שמעצם המחשבה על אירוע – אותו אירוע יתרחש, ללא כל שליטה של האדם במעשיו. למשל, המחשבה לצרוח גסויות בחדר הומה אדם עלולה להוביל את מי שחווה היתוך מחשבה-פעולה לעשות את הדבר בפועל, בניגוד לרצונו.
 
מיזוג מחשבה-פעולה נפוץ במיוחד בקרב הלוקים ב-OCD מסוג אובססיביות טהורה, או Pure O, סוג של OCD אשר במסגרתו האדם אינו לוקה בפן הקומפולסיבי של ההפרעה, אלא מתמודד עם המחשבות, הדימויים והתחושות של האובססיה בלבד. ״הכל נשאר בראש״.
מסוכן? לעתים כן.
 
מיזוג מחשבה-פעולה עשוי לגרום להדחקה ולדיכוי של מחשבות לא רצויות, וממחקרים עולה שהדבר עלול דווקא להגביר את הסימפטומים של ההפרעה האובססיבית-קומפולסיבית, בייחוד בקרבם של אלה המפתחים אובססיה וקבעון ביחס למחשבות ה״אסורות״.
מחקרים בני-זמננו הבוחנים את השפעת מיזוג הפעולה-מחשבה על הפרעות חרדה אחרות, העלו שהתופעה נוטה להיות נוכחת גם בהן, בעיקר בהפרעת חרדה מוכללת (GAD). ואולם החדשות הטובות הן שמחקרים אחרים הוכיחו שתופעת מיזוג הפעולה-מחשבה מגיבה לטיפול, ועל כן רצוי מאוד לאבחנה.
 
טיפולים פסיכולוגיים קוגניטיביים-התנהגותיים רבים מתייחסים אל מיזוג מחשבה-פעולה כרכיב מפתח בתהליך הטיפול ב-OCD, המתרכז בדרך כלל בטיפול בחשיפה ובקשיבות (Mindfulness). הפסיכיאטריה יודעת להתמודד בהצלחה עם מיזוג מחשבה-פעולה באמצעות דרכים של עימות המטופל עם המחשבות הטורדניות, באופן שבו הוא לומד להתמודד עמן ולהפסיק להדחיקן.
 
העיקר בלי פאניקה…
 
 
מקור:
 

https://www.verywellmind.com/thought-action-fusion-2510534

 
דילוג לתוכן