אני מסכם במילותיי שלי ראיון מצולם עם תיאורטיקנית משפיע בגישות עכשוויות.
 |
| ד״ר פטרישיה קוגלין |
הפעם: ד״ר פטרישיה קוגלין, פסיכולוגית קלינית, ממפתחות גישת ISTDP ומחברת הספר ״Lives Transformed״ — סיכום שיחה אישית על טיפול דינמי אינטנסיבי קצר מועד – שיטת הטיפול המרתקת שפיתח חביב דבנלו:
פטרישיה פותחת בהשבת עטרה ליושנה – פרויד עצמו היה מטפל קצר מועד. הוא היה אקטיבי למדי והטיפול הארוך ביותר שלו נמשך שישה חודשים בלבד !
 |
| חביב דבנלו |
את חביב דבנלו, כירורג איראני שהגיע להתמחות בבוסטון ועבר ללמוד פסיכיאטריה, פגשה פטרישיה בסדנאת הכשרה שעשה למטפלים. היא נשבתה בעוצמות של השיטה, שהביאה טכניקה יעילה לידע הפסיכונאליטי העמוק.
דבנלו מספר על הרגע בו הוא החליט לפתח טכניקה שונה וקצרת טווח בטיפול הפסיכודינמי: הוא מספר על האנליזה שלו בבוסטון, במהלכה הרגיש שתחושת זעם הולכת ומציפה אותו. הוא אמר על זה משהו לאנליטיקאי שלו,ֿ אך זה רק המהם בתגובה. זה עצבן את דבנלו וזעמו גבר אף יותר, אך שוב האנליטיקאי המהם בהבנה. לדבנלו ממש עף הפיוז… הפעם האנליטיקאי הביט על השעון והפטיר: "נמשיך מחר…״.
לאחר מעשה, דבנלו הבין שהזעם שלו היה ארוע מאוד משמעותי שהתפספס, וחבל: הכל כבר היה מונח על פני השטח. אילו האנליטיקאי היה יותר אקטיבי, ניתן היה לנצל את הרגשות העצמתיים שהתרחשו ב״כאן ועכשיו״ ולעשות בהם שימוש על מנת לעזור לדבנלו כמטופל.
לאחר מעשה, דבנלו הבין שהזעם שלו היה ארוע מאוד משמעותי שהתפספס, וחבל: הכל כבר היה מונח על פני השטח. אילו האנליטיקאי היה יותר אקטיבי, ניתן היה לנצל את הרגשות העצמתיים שהתרחשו ב״כאן ועכשיו״ ולעשות בהם שימוש על מנת לעזור לדבנלו כמטופל.
דבנלו היה מאוד אמיץ ופורץ דרך בתחומו. הוא החליט שבניגוד לשיטה הפסיכואנליטית המסורתית, הוא יישב פנים אל פנים מול המטופל ובנוסף הקליט כל שיחה ושיחה בווידאו על מנת להשתמש בתיעוד למחקר ופיתוח השיטה הטיפולית שלו. מבחינתה, ״צפייה בעצמך בקלטת וידאו של מפגש טיפולי היא ההדרכה היעילה ביותר״. אהבתי.
כמו מרשה לינהן ומפתחי פסיכותרפיה אחרים שהחליטו לעשות שינוי מהותי, הוא עבר ביסודיות קלטת אחרי קלטת, מטופל אחר מטופל, השמיט, ערך, הוסיף ותיקן עד שפיתח את מודל ה- ISTDP – בתיאוריה ובמעשה.
הגישה מבוססת על המסע המחקרי של פרנצי ואלכסנדר, שהלכו לבחון את הסוגיה של טיפול קצר מועד לעומת טיפול ארוך. הם הגיעו בזמנו למסקנה שהתובנה אינה מטרת הטיפול, אלא תוצר שלו. המטרה של הטיפול היא חוויה של רגשות אותנטיים במרחב הבטוח שבין המטפל למטופל כשלפניהם האתגר של חוויה רגשית מתקנת.
מבחינת דבנלו, מטפל, גם אם הוא מטפל CBT, חייב להצטייד בבקיאות מעמיקה בטיפול פסיכואנליטי, בתיאוריות פסיכודינמיות מסורתיות ועכשוויות. אוחחח, זאת אינטגרציה!
מבחינת דבנלו, מטפל, גם אם הוא מטפל CBT, חייב להצטייד בבקיאות מעמיקה בטיפול פסיכואנליטי, בתיאוריות פסיכודינמיות מסורתיות ועכשוויות. אוחחח, זאת אינטגרציה!
הרבה ביקורת הוטחה ב-ISTDP בגלל הקונפרונטציות שמעלה המטפל. פטרישיה מבקשת לתקן את הרושם – היא מדגישה את החשיבות של זיהוי ההגנות לפני עימות עם ההגנות, על מנת שהמטופל יוכל להתמודד עם התכנים בצורה יותר פתוחה ללמידה ולשינוי ופחות מעוררת התנגדות.
הרעיון של קונפרונטציה הוא לא עימות של המטפל מול המטופל, אלא עימות של הגנות המטופל מול המציאות. למשל, אם המטופל פוגש רגש קשה או קירבה אינטימית מחרידה והוא מוצא את עצמו פעם אחר פעם בורח או נמנע נוכל לשאול אותו: "האם אתה מאמין שהדבר הזה באמת תורם לך?", בצורה זו אנחנו לא יוצרים אנטגוניזם אלא מתחברים אל החלקים החיוביים באישיות המטופל.
מטפלים בגישה של דבנלו חייבים לעבור את השלב שבו הם זקוקים למטופלים שיחבבו אותם. מטפל שזקוק לחיבת המטופל מונע ממנו למעשה לבטא ולשחזר רגשות רבי עוצמה, כמו כעס. מטפלים שחרדים מרגשות עוצמתיים כמו כעס של המטופל כלפיהם צריכים ללמוד להתמודד עם הרגשות הללו ולא לנסות ולהרגיע אותם מה שלרוב לא תורם למטופל לעבור תהליך משמעותי בטיפול.
הרבה פעמים בסיטואציה של קונפליקט בין אישי מתעוררת חרדה שההתמודדות עמה מאפשרת מגע עם כאב אמיתי, ומשם, בשלב הבא, גם ריפוי. מטפלים שזקוקים לאהדה וחיזוקים של המטופלים פחות מתאימים לעבודה בגישה של דבנלו.
האתגר של טיפול ISTDP הוא לטפל במוקד הפנימי, החיים הפנימיים של המטופל, ופחות במוקדים החיצוניים שלרובנו אין כל כך מה לתרום בהם. העבודה עם המוקד הפנימי כרוכה בהתבוננות וזיהוי של המודל הרב שכבתי של ההגנות, עליו מדבר דבנלו. זה מאוד נכון בעיניי.
מחשבה אישית לקראת סיום: ISTDP מתאימה כשיטת טיפול למטופלים שמתמודדים עם וויסות רגשי שלילי, כלומר, מביאים עמם הגנות שקשורות להימנעות, לבריחה ולהצטמצמות. השיטה פחות מתאימה למתמודדים עם וויסות רגשי חיובי, כלומר לאנשים שסובלים מהתקפי זעם למשל. ויסות רגשי חיובי צריך להיות מוגדר אפוא כקונטראינדיקציה לטיפול ISTDP – השיטה מתאימה לאנשים עם סופר אגו נוקשה ופחות מתאים לאנשים הסובלים מאימפולסיביות (כעס שעולה בפגישה עם מטופל נמנע הוא התקדמות; אותו כעס שעולה בפגישה עם מטופל בורדרליני הוא הגנה).
פטרישיה מסכמת את מחשבותיה לגבי מטפלים שמצליחים להותיר במקצוע שלנו חותם: ה״מאסטרים״, לפי פטרישיה, הם חנונים, צנועים, "אובססיביים", שלא מפסיקים ללמוד, הם עסוקים תמיד בחיפוש דרכים חדשות לקחת את המטופלים ואת התלמידים שלהם למקומות יותר טובים ויותר הישגיים, כך שהתוצאות יביאו להכחדה מוחלטת של ההפרעה או של הקושי.
את ספרה המצוין של פטרישיה, אותו כתבה יחד עם דיוויד מאלאן, קראתי בשקיקה לפני כ-8 שנים, במסגרת קורס עם הפסיכולוג אבישי בן שטרית. מעבר להיותו טקסט מרתק, ניתן להבין דרכו חד וחלק עד כמה טיפול דינמי קצר מועד הוא שיטה מבוססת מחקר.
הראיון עם פטרישיה:
https://www.youtube.com/watch?v=bRunXU8lIJ0
https://www.youtube.com/watch?v=bRunXU8lIJ0
