מושגים אנליטיים של קבוצה: הקבוצה כשלם
התיאוריה של "הקבוצה כשלם" הינה ענף תיאורתי של דינמיקה קבוצתית, מחקר ותיאוריה.
התיאוריה החלה לשגשג בליבה של מאה פצועה משתי מלחמות עולם. המלחמות הללו היוו אקלים סוציו-פוליטי אשר אימץ וסיפק קונטקסט היסטורי ויישומים קליניים לגישות של פסיכותרפיה מוכוונת קבוצה.
הגוף הפועם והחי של התיאוריה והפרקטיקה הטיפולית היום כולל דגשים בשני נושאים: הראשון הוא המתח המתמיד בין צרכי האינדיבידואל לצרכי הקבוצה. והשני הוא המתח בין דפוסים טוטליטארים לדפוסים דמוקרטיים בחיי הקבוצה.
כשבני אדם מייצרים קבוצה, קלינית, ארגונית או בעלת כוונות פוליטיות, נוצר קיבוץ אשר נעשה ישות בעלת חיים משל עצמה, עם התפתחות, מבנים, דינמיקות ויחסים אשר משקפים את האינדיבידואלים המייצרים אותו.
האמונה היא שניתן ללמוד את התהליך הבין אישי והתוך אישי של כל אדם בתהליך אנליטי של דינמיקה קבוצתית, מתוך הסתכלות על הקבוצה כמכלול. כתלות בסיטואציה עליה מסתכלים, הדינאמיקה מאפשרת למידה בו זמנית על התהליכים התוך נפשיים, הבין אישיים והקבוצתיים.
על מנת לראות את השלם שישנו, מאמין הכותב כי יש להסתכל על הקבוצה בהשוואה לשלם גדול יותר, כך שנוכל לפסוע החוצה מזו שאנו רוצים להביט בה. לדוגמה, קבוצה גדולה יכולה להיתפס בהשוואה לקהילה גדולה או בהשוואה למנהיגיה או למטרותיה. קבוצות קטנות יכולות להיתפס כשלמות רק ביחס לאחרות.
