שישי בערב, קידוש, אבא ואמא שרים דואט של "מי האיש" בשני קולות. הוא, מרוכז בנקודה בלתי נראית, גבותיו מתלכסנות כשתי דוושות מתואמות, היא, שרה אתו, מחייכת בשיניים חשופות, מנהלת בשקט את המרחב, מסופקת בחלקה.
במרכז השולחן סיר של מרק תימני מהביל, שיתערבב תיכף בצלחות עם חילבה טרי. כשהקידוש נחתם באמן, הוא קורע פיסות חלה, מפזר עליהן מלח ושולח אותן לצלחות.
"כמו שהיה בהודו", הוא אומר, "כשסבא היה מחלק גם לילדים שכבר עלו לארץ…".
זיכרון ילדות טוב 
