פרדוקס המשיכה: למה גברים תפוסים מושכים יותר?

פרדוקס המשיכה: למה גברים תפוסים מושכים יותר מפנויים?

 

אחת התופעות המסתוריות ביותר ביחסים רומנטיים בין גברים ונשים היא התחושה האינטואיטיבית שנשים נמשכות יותר לגברים, דווקא בזמן שהם תפוסים.

עבור גברים, מלווה התופעה באירוניה קצת מתסכלת:

החיפוש אחר פרטנרית מתאימה עשוי להיכשל פעם אחר פעם כאשר הם בגפם, אך בזמן היותם במערכת יחסים עם מישהי, הם מרגישים עצמם הרבה יותר מחוזרים, עם שפע הזדמנויות שאינן זמינות בהווה.

 

מה מסביר את פרדוקס המשיכה?

איך יתכן שאטרקטיביות מתחזקת בזמן שאתם ביחסים, אפילו כאשר נשים פוטנציאליות בסביבה אינן מודעות כלל לקשר הרומנטי הקיים?

 

הפסיכולוגיה מציעה מספר השערות, אך תשובה ודאית אינה בנמצא:

 

שובע אינטימי

 

קשר רומנטי מספק לרוב את חוויה של סיפוק ושובע שמעניק לנו הרבה. קשה לאמוד ולמדוד את הערכים הפסיכולוגיים של שובע אינטימי, אולם ניתן לומר בוודאות שבמצב בו אנו מרגישים אהובים ואוהבים נעדרת נזקקות ביחסים בין-אישיים.

נזקקות לאחר מבטאת צורך טבעי באינטימיות שמצוי אצל כל אחד ואחת מאיתנו, גם אצל בקרב מי שמתכחש אליה.

השובע האינטימי כולל לרוב רגיעה של צרכים מיניים. במפגש של אנשים תפוסים עם בני ובנות זוג פוטנציאליים ננעצים כנראה פחות מבטי תשוקה, זאת כיוון שהדחפים המיניים מנוהלים יותר ומווסתים.

 

ביטחון עצמי

התחושה שאנחנו אהובים ונחשקים מחזקת את הביטחון העצמי. גם היכולת שלנו להיות נדיבים ולאהוב מעניקה רוגע ואיזון.

במצב פנימי של ביטחון עצמי גבוה אנחנו יותר זורמים ופחות מוטרדים מטעויות, פדיחות התנהגויות שייפגעו ברושם שיתעורר באחרים לגבינו. הביטחון מאפשר לנו להיות יותר אנחנו, עם הרבה פחות בושה, ביישנות, דאגות, גינוי וביקורת עצמיים וחרדות חברתיות מיותרות. אם אתה עם מישהי ואתם אוהבים, תוכל סוף סוף לצטת לבלות בשקט וברוגע שמקרינים החוצה הרבה טוב.

 

שפת הגוף

כאשר אנחנו בזוגיות טובה, מידת ההערכה העצמית שלנו גבוהה יותר ומשופרת  והיא מתבטאת באמצעות שפת הגוף. לא צריך להיות פסיכולוג או מומחה לקריאת שפת גוף, כדי לקרוא באופן מודע או לא מודע, את המסרים הגופניים שמעבירים אלינו ונקלטים מאיתנו. מנח הגוף, היציבה, צורת ההליכה – כל אלה מהווים סיגנלים אינטואיטיביים לפענוח מידת הביטחון של בני אדם. אנשים שלוקחים חלק בקשר רומנטי מתגמל, נוטים להפגין שפת גוף שמעוררת באחרים עניין, סקרנות וביטחון.

 

הוכחה חברתית Social proof

הגיוני למדי שגברים המצויים בקשר זוגי נחווים כרלוונטיים יותר עבור נשים פנויות, עקב התיקוף החברתי שמתבסס מעצם קיום היחסים.

הוכחה חברתית מסבירה את הפרדוקס בכך שאנחנו נתפסים כאטרקטיביים יותר אם אנשים אחרים תופסים אותנו כאטרקטיביים.  

 

מחקר חדש שפורסם השנה העלה כי גברים על בנות זוג  זוכים ב "פוש של אטרקטיביות" – לפתע הם נתפסים על ידי נשים בסביבה כהרבה יותר מושכים ממה שהם יודעים במציאות המוכרת,

הנשים שהשתתפו בניסוי צפו בתמונות פרופיל של גברים, יחד עם מידע לגבי היותם סינגלים או תפוסים.

נראה כי המשתתפות חיקו העדפות של נשים, מה שמהווה עדות תומכת למידת האטרקטיביות של הגבר הפוטנציאלי.

 

בקיצור, PR…

 

הניסוי שלי על פרדוקס המשיכה

 

בשנת 1999, בהיותי סטודנט שנה שלישית לפסיכולוגיה (ורווק) באוניברסיטת חיפה החלטתי לבדוק את התופעה לעומק בעבודת סמינריון. באותה תקופה התחלתי קשר רומנטי חדש והרגשתי את הפרדוקס באופן קיצוני. רציתי ללמוד מדוע "כדי להיות מושך יותר רומנטית נכפה עלי להימצא בעמדה שאינה רלוונטית ליחסים רומנטיים".

 

יצרתי קשר עם פרופ' ריצ'רד שוסטר, לשעבר ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, והוא, מלא סקרנות, הסכים להנחות אותי בעבודת המחקר הסמינריונית.

 

הספרות המקצועית לא העלתה מחקרים מבוקרים. בחקר החי הצלחנו למצוא כמה עדויות אנקדוטליות לתופעה, בעיקר בקרב עופות ממינים מסוימים.

את הניסוי קיימנו באמצעות חולדות. חילקנו את החולדות הזכרים לשתי קבוצות: זכרים נאיביים שלא קיימו יחסי מין בעבר וקבוצה שניה של זכרים מנוסים שעשו חיים בתנאי מעבדה.

החולדות הנקבות שהשתתפו הוצבו בחלק נפרד של תא זכוכית, דרכו ניתן היה להריח ולראות את הזכרים.

מה שהשווינו בניסוי היה משך הזמן והמרחק בהם שהו הנקבות מהזכרים המנוסים, לעומת משך הזמן והמרחק בהם שהו הנקבות מהזכרים הבודדים.

 

מערך ניסוי מגניב לא?

 

הבעיה היחידה שהתוצאות לא לימדו על הבדל משמעותי…  

 

מחשבות?

 

איתן טמיר, ראש מכון טמיר