בעוד מגפת הקורונה נמשכת, אזרחים רבים מתמודדות עם חיים שהתהפכו: צוותי הרפואה עובדים שעות ארוכות בתנאים קשים ומתוך סיכון עצמי, משפחות איבדו יקירים ואחרים איבדו את עבודתם. מומחים טוענים כי למגפה תהיה בעתיד השפעה על בריאות הנפש. בין היתר, היא צפויה לגרום לתוצאות ארוכות הטווח הבאות:
וכך גם אלה שאיבדו בני משפחה או חברים. אנשים שיקיריהם מתו מהווירוס יהיו בסיכון גבוה בהרבה, ביחס לשאר האוכלוסייה, לחוות שכול מורכב או PTSD..
הסטיגמה הנקשרת בהידבקות בווירוס יכולה לגרום למתח, לבושה ולהימנעות בקרב צוותי רפואה. מהמעט שידוע בנושא זה ממגפות קודמות, סביר להניח שצוותים רפואיים יהיו בסיכון גבוה יותר לסטיגמה. למשל, עובדי צוותים רפואיים שחזרו מבידוד יכולים לסבול מסטיגמה ולהיות מתויגים ככאלה שידביקו עובדים אחרים או חולים, כמו גם את קרוביהם. הדבר עלול להיות מכביד, מרוקן וטראומטי ובעל פוטנציאל לגרום להשלכות פסיכולוגיות, שאף יכולות לגרום לעזיבה של תעשיית הבריאות לטובת סביבת עבודה אחרת.
. הדבר תקף גם לכאלה שהתמודדו בעבר/עדיין מתמודדים עם בעיות נפשיות. מי שיש לו היסטוריה של הפרעות נפשיות נמצא בסיכון להתדרדרות ומי שמתמודד עם הפרעה נפשית כרונית יכול למצוא קושי מוגבר בתקופת המגפה, שכן רבים מתכניות ומכוני הטיפול שנתנו להם מסגרת טיפולית נסגרו. כל זאת נוסף לעובדה שהבידוד והניתוק מגבירים כשלעצמם את הסיכון בו הם נמצאים.
משפחות עובדי צוותים רפואיים נמצאות גם הן בסיכון להשפעה שלילית מפאת הפרדתם מבן משפחה. בני משפחה שאינם רוצים להידבק או להדביק עלולים לשמור על הפרדה זה מזה ובכך להימנות על קבוצה החווה מתח או מאמץ יתר גדולים מהרגיל.
ילדים עשויים למצוא עצמם חשים מבודדים יותר בטווח הארוך. תגובתם של ילדים לווירוס הקורונה וההשפעה שיחוו בטווח הארוך תלויות בגילם וברמת ההשפעה עליהם. עבור ילדי בית ספר יסודי, אחד הקשיים המשמעותיים הוא ההתמודדות עם הלימודים המקוונים, כמו כן, היה משקל רב לרמת החיבור שהתאפשרה להם עם חבריהם.
בקרב בני ובנות נוער, קיימת מודעות רבה למתרחש במגיפה ולאחריה, אך לא כל המידע ממנו הם ניזונים נחשב למידע אמין.
נערים עלולים גם לחוות תחושת אובדן או אבל בשל החמצה של אבני דרך בהתפתחותם לעבר הבגרות, כמו קבלת התעודות ומסיבת הסיום. הם עצובים כי הם מתגעגעים לחבריהם, ואף עלולים שלא להספיק להיפרד מהם לפני מועד הגיוס לצבא.
מבוגרים שאיבדו את עבודתם עלולים לחוש אובדן זהות או מטרה. בהתבסס על מידע מתקופת המיתון הגדול, אנשים שעברו ב-2008 עיקול חשבון בנק או אובדן עבודה חוו סיכון מוגבר לדיכאון וחרדה. אובדן עבודה יכול להביא לגורמי מתח רעילים לבריאות הנפש, למשל חוסר ביטחון תזונתי וקושי ניכר לשלם חשבונות. אנשים רבים יכולים להיעזר בעבודתם להתמודדות עם מתחים, ולמרות שהם עדיין עשויים לחוש לחץ, הדבר נותן להם תחושת משמעות ויכול לתרום להם לחיבור החברתי. אובדן עבודה פירושו אובדן הכנסה, אובדן קשרים ואף אובדן זהות שנקשרה בעבודה או זהות כמפרנס.
ככל שמתארכת ההחלמה, כך עלולות להיות השפעות המחלה חמורות יותר. המחקרים שנערכו בתקופת הסארס מראים שככל שאדם חולה היה יותר זמן בהסגר (להבדיל מבידוד-עצמי), כך היו ההשפעות עליו חמורות יותר. גם כאן שחיקה משחקת תפקיד משמעותי.
ואולם, אנשים יכולים לתרגל כעת מנגנוני התמודדות חיוביים כדי לסייע לבריאות הנפש בעתיד. במקום להיתלות בחומרים כמו אלכוהול וקפאין, אנשים צריכים לתרגל הרגלי התמודדות חיוביים, כמו הליכות או מדיטציה. חשוב גם להיות מודעים לרגשות ולפנות לאדם אחר אם זקוקים לכך. עוד מומלצים התעמלות, נשימה עמוקה, צפייה בטלוויזיה או כל דבר שמרגיע, אפילו לזמן קצר.
