מגע גופני ואוקסיטוצין
כולנו זקוקים לחסד, כתב נתן זך ז״ל, כולנו זקוקים למגע.
אחד המטפלים הזוגיים המובילים בתקופתנו ג׳ון גוטמן, ממליץ לבני זוג לחבק זה את זה לא פחות מ-6 שניות כאשר הם רואים ונפרדים אחד מהשני . זה אולי מסביר מדוע נישואים בריאים מובילים לחיים ממושכים ובריאים יותר עם דירוג איכות חיים גבוה יותר.
יש אפילו המשגה למצב של חסך במגע: Touch starvation. רעב למגע מתייחס לכמיהה למגע פיזי של יצורים חיים אחרים. הוא מופיע בדרך כלל כאשר אדם חווה מגע פיזי מועט לאורך זמן ממושך.
למעשה, אחת הדרכים העיקריות שהגוף שלנו מעורר ייצור אוקסיטוצין הוא דרך מגע פיזי – בחיבוק, בהחזקת ידיים, בסקס. ההורמון הפפטידי הזה עוזר לנו להרגיש יותר מחוברים לאחרים ומעודד תחושה יותר חזקה של רומנטיקה, חברות וקרבה משפחתית. בלי אוקסיטוצין, אנחנו מפסידים את הרגשות והקשרים שהופכים אותנו לאנושיים, וכשהרמות האלה נמוכות מדי, זה יכול לגבות מחיר מהבריאות הגופנית שלנו.
לפי מחקרים, רמות נמוכות של אוקסיטוצין יכולות לתרום ללחץ דם גבוה, חרדה, רמות גבוהות של מתח וסבילות נמוכה לכאב, ובטווח הארוך אפילו לדיכאון, תוקפנות והערכה עצמית נמוכה.
למשל, מחקר שנעשה ב-UCLA הראה שנשים צריכות 8-10 מגעים משמעותיים ביום לטובת הבריאות הפיזית והנפשית שלהן, ומחקרים מראים באופן כללי שמגע מביא תועלת לגברים, נשים וילדים כי הוא מעורר שחרור של ההורמון אוקסיטוצין.
אפשר להגיד שרובנו נאבקנו עם כל מיני דברים מאז שהקורונה הגיעה. חוץ מהכאב הגדול שבאובדן חיים ומהדאגה שמי שאנחנו אוהבים ידבק בקורונה, גם היינו צריכים להתמודד עם הפרעות שנכפו על סגנון החיים שלנו. הריחוק החברתי הוביל לביטול חגיגות ואירועים וירידה חדה בזמן שאנחנו מבלים עם אחרים.
מהר מאוד החלו אירועים וירטואליים בזום למלא את החלל, אבל עד כמה שצ׳אט או שיחת וידאו יכולים להיות מהנים, הם עדיין לא מספקים לנו מימוש של הצורך האנושי שלנו במגע גופני.
אפילו עכשיו, כשהמדינה מתחילה להיפתח בזהירות, אנחנו עדיין נמנעים ולא מחבקים מתוך פחד להדביק או להידבק בווירוס.
הריחוק הפיזי חשוב למטרה הזאת, אבל הוא הוביל לעלייה ב״חוסר במגע״ – מצב של הפחתה קיצונית או חיסול של מגע פיזי.
כבר ראינו רמות משמעותיות של חוסר במגע אצל ילדים בעידן הטכנולוגיה, ועכשיו בריחוק החברתי ההשפעות של זה התפשטו לכל העולם והגילים. ההשפעה במיוחד משמעותית על מבוגרים שחיים לבד, כמו רווקים צעירים וקשישים, כי אלה אוכלוסיות שמאוד נשענות על אינטראקציה מחוץ לבית כדי לממש את המגע הפיזי. לגבי ילדים,
מחקר שפורסם ב-2005 הראה שחוסר במגע בילדות קשור לרמות יותר גבוהות של תוקפנות ומחשבות אובדניות בגיל ההתבגרות. אותו מחקר גם הראה ירידה בדיכאון ובמחשבות אובדניות בעקבות טיפול מסאז׳, ומצוינים בו גורמי הסיכון שמעורבים בהחזקת הילדים בכיתה וירטואלית למשך תקופות ארוכות.
חלק גדול מהזמן, הגישה לכיתות הווירטואליות האלה היא כשהילדים כלואים בחדר שלהם. במקום לצאת לשחק בהפסקות עם חברים בפעילויות ומשחקים שכוללות מגע חיובי, כמו תופסת, הם מוגבלים למשחקים אונליין. המזל הוא שהורים יכולים להתערב כדי לממש חלק מהצרכים המולדים האלה במגע פיזי. אבל הבעיה עדיין יותר מורכבת אצל מבוגרים שחיים לבד.
איך הם יכולים להתמודד עם ההשפעות וההשלכות? הנה כמה רעיונות:
1. לבלות זמן עם חיות מחמד. הן יכולות לספק מגע משמעותי, אז זה זמן מעולה לאמץ, אם שקלתם את זה. אפשר גם לעשות אומנה לבעל חיים לזמן קצר או להשתתף בפעילות מותרת ובטוחה בחוץ שכוללת בעלי חיים, למשל רכיבה על סוסים.
2. לגבש ״צוות הסגר״. אם אתם מרגישים בנוח עם אינטראקציה עם אנשים, בחרו קבוצה קטנה של 3-4 חברים לבלות איתם זמן. אלה חייבים להיות אנשים שאתם בוטחים בהם שהם שומרים על ההנחיות של הקורונה. תוכלו לבלות זמן יחד באותו חלל ואולי אפילו להתחבק או לתת טפיחות ידידותיות על הגב. זה יכול לעשות טוב לבריאות הנפשית שלכם.
4. להשתמש בשמיכה כבדה. נשמע אולי מוזר, ובטח לא משתווה לדבר האמיתי, אבל הכובד של שמיכה גדולה יכול לחקות את התחושה של מגע פיזי.
. לעשות לעצמכם מסאז׳. שוב, זה לא כמו הדבר האמיתי, אבל שפשוף הצוואר במסאז׳ ידני או עיסוי עם מכשיר אלקטרוני יכולים לחקות מגע פיזי ולשחרר אוקסיטוצין.
6. להתאמן ולעשות מתיחות לעתים קרובות. זה משחרר אנדורפינים, הורמונים שמעלים את המצב רוח. צאו להליכה מסביב לבניין, התארגנו לריצה או לטיול בהרים (אם זה מותר), עשו מתיחות או סתם הקיפו את החצר כמה פעמים. אם אתם חוששים לצאת מהבית, יש הרבה שיעורים אונליין בחינם או בתשלום שיעזרו לכם להתאמן בבית.
7. להפעיל שיקול דעת באינטראקציות עם אחרים. לא משנה אם זה בן זוג, ילד או צוות ההסגר המצומצם, אתם צריכים לעשות כל מה שאתם יכולים כדי לקבל את המגע היומי שלכם. חבקו טיפה יותר זמן, שימו את הילד על הברכיים ואל תשכחו לתת לו חיבוק ולרחרח קצת לפני השינה.
אם אין לכם מישהו למגע פיזי, עדיין אפשר להפעיל שיקול דעת באינטראקציות החברתיות שלכם.
התקשרו לחבר, צרו קשר עין עם הקופאי בסופר, נפנפו לשכן כשאתם רואים אותו ברחוב – זה כמובן רחוק מלספק תחליפים מושלמים למגע פיזי ממשי אבל יכול ליצור תחושת קרבה חיונית.
לסיכום, אנחנו חיים בזמנים חסרי תקדים וזה לגמרי מובן אם קשה לכם. אתם לא לבד, וכשכולנו באותה סירה, מנווטים לעבר עולם חדש, נסו להיות טובים יותר לעצמכם ולאחרים.
