פיטר סיפנאוס עבד בבית החולים "בית ישראל" שבבוסטון, שם פיתח שיטת טיפול קצר מועד המתבצעת באמצעות העלאת חרדה.
שם הטכניקה הטיפולית, טיפול באמצעות העלאת חרדה, נובע מכך שבמקום לעבוד תחילה על הבנה ופענוח הדרגתיים של מנגנוני ההגנה שמביא המטופל, המטפל נכנס 'ראש בקיר' ופונה ישירות וללא היסוס לפרשנות הקונפליקט המרכזי.
תהליך מהיר זה מקצר ומדלג על כמה שלבים מבססי אמון בטיפול דינמי מסורתי, מה שמעלה באופן טבעי את רמת החרדה של המטופל.
סיפנאוס טיפל במגוון רחב של מטופלים, שהתמודדו עם שלל הפרעות ובעיות נפשיות: התקפי חרדה, דיכאון, חרדה, סימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים קלים וסימפטומים גופניים (סומאטיים).
כמו כן, שיטתו הקלינית התאימה גם עבור מטופלים המתמודדים עם בעיות במערכות יחסים בין-אישיות (מערכות יחסים רומנטיות או עם קשיים קבועים עם מסגרות ודמויות סמכות).
מי מתאים לטיפול של סיפנאוס?
לסיפנאוס מספר קריטריונים על מנת לבדוק את התאמתו של המטופל לטיפול, ביניהם: תלונה עיקרית יחידה וברורה, ראיות למערכות יחסים משמעותיות בחייו של המטופל – דבר שיכול להצביע על יצירת קשר טוב ובעל מעורבות רגשית עם המטפל, גמישות בראיון הקבלה – יכולת אינטרוספקטיבית ומנעד רגשי רחב, אינטליגנציה מעל הממוצע ותחכום פסיכולוגי, מוטיבציה לשינוי אמיתי ולא רק להקלה בסימפטומים. משך וחומרת הסימפטום אינם נבחנים כחלק מהתאמת המטופל לטיפול.
בנוסף, סיפנאוס טען כי תסביך אדיפאלי שאינו פתור וקשיים הקשורים לפרידה ואובדן מגיבים היטב לטיפול זה.
הוא מצא כי השיטה מתאימה לאנשים בעלי מבנה אגו חזק ובעלי רגשות חיוביים כלפי שני ההורים. במטופלים חרדים עם קשיים הקשורים לפרידות מוקדמות, אמביוולנטיים או פסיביים מבחינה אישיותית ממליץ סיפנאוס על פסיכותרפיה פסיכודינמית ארוכת טווח.
לפני שהטיפול עצמו מתחיל, המטפל והמטופל מסכימים יחדיו על הגדרה פסיכואנליטית של הבעיה עמה מתמודד המטופל, כאשר בעיה זו תהיה מוקד הטיפול.
למעשה, הקריטריון להצלחה ולסיום הטיפול מוסכם כבר עם סיום המפגש הראשון.
כמה זמן נמשך הטיפול?
אין תאריך סיום או מספר מוגדר של מפגשים, אלא, המטופל מקבל טווח זמן קצר אך גמיש כהערכה למשך הטיפול. כ-90% מהטיפולים של סיפנאוס נמשכים בין 12 ל-16 פגישות. 10% נמשכים 16 עד 20 פגישות, ואין כאלו אשר נמשכים מעל 20 פגישות טיפוליות.
הטכניקה הטיפולית
הטכניקה הטיפולית של סיפנאוס כוללת מספר פרמטרים:
- המטפל אקטיבי מאוד
- שני הצדדים מתמידים בהתמקדות בבעיה.
- הברית הטיפולית חשובה מאוד, עד קריטית, בסוג זה של טיפול – משמע תחושה של עבודה משותפת וביסוס יחסי עבודה מעודדי התפתחות, לצד אמון וקשר רגשי קרוב.
- רגשות ההעברה החיוביים משמשים בתחילת התהליך הטיפולי
- המטופל מעומת בשלב מוקדם בטיפול עם רגשות המעלים בו חרדה.
- פרשנויות מקושרות גם לעבר וגם להווה
- נעשה שימוש תכוף בטכניקות לפתרון בעיות עם המטופל.
- לעתים המטפל מדגים למטופל כיצד להתמודד עם בעיותיו בצורה סתגלתנית יותר.
קונפרונטציה
ישנו עימות (קונפרונטציה) ברגעי התנגדות. וכן ישנה הימנעות מכל נושא פרה-אדיפאלי – חומרים מהעבר בטרם היות המטופל בגיל 4 – אשר נתפסים כהימנעות מן החרדה המועלת על ידי פרשנויות המטפל.
החלק הראשון של הטיפול מתמקד בהעלאת המודעות לקונפליקט המרכזי.
סיפנאוס רואה עצמו כמורה המדריך את המטופל בנוגע לעצמו ומלמד אותו מנגנוני התמודדות חדשים.
התנגדויות
לעתים קרובות, בהתאם לתפיסה הפסיכואנליטית של שימוש בהעברה ובהעברה נגדית ככלי מרכזי לשינוי, יפרש המטפל את רגשותיו של המטופל כלפיו כמתייחסים באופן לא מודע גם לאחרים משמעותיים בעברו של המטופל.
כאשר קיימת התנגדות, כלומר התייחסות מעכבת של המטופל כלפי התהליך, המטפל של סיפנאוס הופך אף אקטיבי יותר, כאשר הוא יוצא מנקודת הנחה שההתנגדות קשורה ישירות או בעקיפין לנושאים של העברה.
סיפנאוס מציין כי כתיבת הערות חשובה במהלך הטיפול על מנת שהמטפל יוכל לחזור על דבריו של המטופל.
סיפנאוס מציין כי הוא מאמין במתן חיזוק חיובי למטופל על התקדמותו מכיוון שמהלך כזה מאפשר למטופל להפנים ביעילות רבה יותר את התובנות החדשות שרכש.
סיום הטיפול מגיע כאשר חל שינוי בהתנהגות המטופל, או שימוש סתגלתני יותר בטיפול בבעיות.
מקור – http://masterpsicoterapia.com/wp-content/uploads/2014/04/Documento-8.pdf