מה זה תיקוף? / ולידציה – Validation

 

 

מה זה תיקוף (ולידציה)?

תיקוף ותמיכה רגשית הם חלקים חשובים בטיפול דיאלקטי-התנהגותי, לא פחות מהאלמנטים החינוכיים והמעשיים שבו. הרגישות הגבוהה, חוסר-הוויסות הרגשי, והיסטוריה של ניסיונות כושלים לשנות דפוסים, המלווים מטופלים עם הפרעות אישיות, הם מה שהופכים את האלמנטים התמיכתיים בטיפול לכה חשובים. לתגובת ולידציה לרגשות, רצונות, דעות ופעולות של האחר יש השלכות חשובות. 

תיקוף הוא מרכיב עיקרי וחיוני בתקשורת יעילה, הוא מרגיעה רגשות כואבים, מאט תגובתיות שלילית (כולל כעס ושיפוטיות), מקל ומאפשר ניהול משא ומתן, בונה אמון וקרבה ולרוב גם משפר ומעצים את הכבוד העצמי של האדם המתקף. 

תיקוף מפחית עוררות רגשית שלילית וכך מאפשר לאדם לבטא את חוויותיו האישיות באופן מדויק יותר, מה שמקל על יכולת ההבנה של האחר ועל התיקוף. 


ולידציה



בזוגיות, תיקוף מעביר מסר של תשומת לב ועניין בחוויה של בן/בת הזוג, הבנת החוויה וקבלת הלגיטימיות שלה. בנוסף, הוא מעביר מסר שבן הזוג אינו מעוניין בוויכוח, ב"לצאת צודק", בהתגוננות או ברצון להגיב בתוקפנות או בפגיעה. רק כאשר האחר מרגיש שהוא ניתן להמשיך בתקשורת יעילה. 

 

המטרה היא לא רק לשדר הבנה אמפתית, אלא לתקף את חווייתו הרגשית והתנהגותו של המטופל העשויות להיות מבלבלות ומכאיבות עבורו. אסטרטגיות תיקוף מאפשרות למטפל להתייחס לחלקים החזקים, האפקטיביים, והנורמטיביים בתגובותיו של המטופל באופן עקבי, המסייע למטופל ללמוד לתקף את רגשותיו שלו בעצמו.

פגיעה עצמית בתגובה למצוקה רגשית מציפה, למשל, היא פעולה ברת-תוקף בהינתן שהיא מספקת הקלה רגשית. במובן הזה היא פעולה יעילה לוויסות רגשי. היא אינה רצויה כמובן מכיוון שהיא אינה נורמטיבית, אינה מאפשרת פיתוח של דרכים אדפטיביות יותר להתמודדות, פוגעת בגוף, ומרחיקה את הסביבה. כל התנהגות למעשה יכולה להיות ברת-תוקף וחסרת-תוקף גם יחד. תפקידו של המטפל הוא לנסות לזהות ולשדר למטופל את החלקים ברי-התוקף של התנהגותו.

המטפל עשוי לתקף חלקים נוספים בחווייתו של המטופל כמו חשיבות הבעיות שלו, הקושי שהוא חווה, הכאב הרגשי, והתחושה של להיות חסר-שליטה. התיקוף יכול להיעשות עבור נושאים רחבים יותר גם כן, כמו השקפת עולמו של המטופל, והדרכים בהן הוא מאמין שמתרחש שינוי פסיכולוגי.

רק כאשר המטופל מרגיש כי המטפל מבין את החוויה שלו, את הבעיות שלו, את הדילמות שהוא מתמודד איתן, וכדומה, הוא יסמוך על המטפל שפתרונותיו ודרכי הפעולה שלו הם נכונים ויעלים ולכן מצדיקים שיתוף פעולה מצידו של המטופל. על המטפל להחזיק באיזון העדין של הבנה והכרה בחווייתו של המטופל יחד עם עידודו לשנותה באמצעות הכלים העומדים לרשותו.

 

סוגים של תיקוף / ולידציה

 1. ולידציה רגשית: תשומת לב לחוויה הרגשית; קריאת רגשות ע"י המטפל; לרגשות יש משמעות בקונטקסט 
 2. ולידציה התנהגותית: תיאור של ההתנהגות והתייחסות לכך שהיא מובנת והגיונית בקונטקסט 
 3. ולידציה קוגניטיבית: זיהוי מחשבות אוטומטיות והנחות יסוד; מציאת גרעין של אמת.תיקוף  ושינוי 
תיקוף מקושר לקבלה, אך רלוונטי גם לשינוי. 
התעלמות מהצורך בשינוי היא צורה של חוסר ולידציה, בכך שהיא מתעלמת מהבעיות וההשלכות הקשות שיש להתנהגות ההרסנית של המטופל על חייו, או לפחות לא לוקחת אותן מספיק ברצינות.
התעלמות מהצורך בשינוי עלולה להעביר מסר מוטעה שלמטפל לא איכפת מספיק או שהוא לא חווה את המטופל כמי שיכול להשתנות. 
זה עלול להוביל לחוסר אונים וייאוש של המטופל, לכן ולידציה צריכה להיות משולבת עם אסטרטגיות של שינוי.  

האיזון של הדחיפה לשינוי עם קבלה הוא אחד מהאספקטים החשובים ביותר של הגישה הדיאלקטית.
ולידציה היא אסטרטגיה טיפולית בסיסית לעבודה יעילה עם אנשים המתקשים בויסות רגשי.
לבדה היא לרוב לא מספיקה בכדי להשיג שינוי, בלעדיה נתקשה להגיע לעבודה לקראת שינוי.

מה ההבדל בין תיקוף לשיקוף?

לתיקוף ולשיקוף אמפתי יש הרבה במשותף, אך תיקוף דורש גם יכולת לתקשר את אותה הבנה.

תגובה מתקפת משקפת הבנה רגשית או קוגניטיבית. לעיתים, השיקוף יתבטא בתשומת לב, ביצירת קשר עין, בהנהון או באמירה פשוטה כמו "אוקי" או "נכון".

במקרים אחרים, תיקוף דורש הכרה עמוקה יותר (acknowledgment) של החוויה, כגון "אני יודעת שאתה מאוד מאוכזב" או "את נראית מאוד עצובה".

דבר חשוב נוסף, כאשר אנו מעבירים מסר של הבנה וקבלה, אנו גם רומזים שהחוויות או הפעולות של הפרט הגיוניות, לגיטימיות או נורמטיביות.

דרך לתקף זאת היא לומר למשל: "בוודאי שתרגיש/תחשוב/תרצה X באותה סיטואציה. כל אחד היה מרגיש/חושב/רוצה זאת".

 

הכי כיף לתקף! 🙂

 

תיקוף עצמי ב- DBT

דף תרגול

 

איך עושים תיקוף עצמי?

מה תאמרו לעצמכם במקרים הבאים?

  1. הבוס שלך הטיל עליך משימה והתאמצת והשקעת המון בהכנתה. בפגישה איתו שבו הצגת את המשימה הבוס שלך לא פרגן ורק שאל שאלות מתקילות. כאב לך הראש ואמרת לו לבסוף בטון תקיף שהשאלות שלו לא רלוונטיות.
תגובה עצמית בלתי מתקפת:
______________________________________________________________________________________________________________________________________________
תגובה עצמית מתקפת:
______________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

  1. קבעת עם חברים להיפגש במסעדה וכשהגעת למסעדה כולם כבר היו ישובים כך שהמקום היחידי שהיה פנוי הוא המושב הפינתי כשאף אחד לא יושב מולך. הרגשת שלא מגלים בך עניין, שאתה נראה רע ושאתה לא מעניין. נעלבת והתחלת לריב עם אחד החברים.
תגובה עצמית בלתי מתקפת:
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________
תגובה עצמית מתקפת:
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________
  1. מישהי שיצאת איתה במשך חודש נפרדה ממך. לפני כן שלושת בנות הזוג שיצאת איתן לפניה גם נפרדו ממך. אתה לא מבין מה הסיבות לפרידות. אתה מרגיש דחוי, מיואש וחסר אונים.

 

תגובה עצמית בלתי מתקפת:
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

תגובה עצמית מתקפת:

 

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________



מבוסס על מדריך המיומנויות של מארשה לינהן על טיפול דיאלקטי התנהגותי (2015).





מאת

איתן טמיר

איתן טמיר, בעל תואר שני בפסיכולוגיה ומנהל מכון טמיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן