למרות הקורונה המתמשכת, אי אפשר להתעלם עוד מההשפעה רבת המשמעות של משבר האקלים על החיים הפסיכולוגיים של כולנו.
ברמות הרחבות יותר, מומחים בארגון הבריאות נעולמי מוטרדים יותר ויותר מהתוצרים של משבר האקלים, שמשפיעים על איכות החיים ובריאות הנפש בפרט – המשבר מביא למתח עצום ולפגיעה ניכרת ברווחתם הנפשית של בני אנוש, במיוחד הצעירים.
פסיכולוגים מזהירים כי ההשפעה עלולה לפגוע בשיעור הולך וגובר של האוכלוסיה העולמית על רקע המציאות המדעית של התמוטטות אקולוגית, גם עבור מי שלא חוו אירועי אקלים טראומטיים ישירים.
יש היום הרבה דיונים במדיה ומחקרים על חרדה אקולוגית וחרדת אקלים, אבל חסרים מחקרים על ההגדרות והווריאציות של התופעות האלה.
נראה שחוסר ודאות, היעדר יכולת ניבוי וחוסר שליטה הם גורמים חשובים בחרדה אקולוגית.
רוב הצורות של חרדה אקולוגית הן כנראה לא קליניות אבל יש גם מקרים פתולוגיים.
חוץ מזה, יש מונחים ותופעות אחרים שרלוונטיים להפרעות האלה, כמו אבל אקולוגי, סולסטלגיה (געגועים חזקים לכדור כמו שהוא היה בעבר) וטראומה אקולוגית.
נמצא שחרדה אקולוגית קשורה מאוד לפחד ודאגה, אבל יש דיסציפלינות שמתייחסות אליה כאל חרדה קיומית.
היבטים פסיכו-חברתיים וסוציולוגיים מצביעים על כך שדינמיקה חברתית מעצבת צורות של חרדה אקולוגית בדרכים משמעותיות. בזמן שצורות משתקות של החרדה הן בעייתיות, יש לחרדה אקולוגית גם צורות של ״חרדה פרקטית״ שמובילה לאיסוף מידע והערכה מחדש של אופציות התנהגות.
מגוון הצורות של חרדה אקולוגית צריך להילקח בחשבון בשיח ובטיפולים הרלוונטיים. למרות המחקר המתפתח, עדיין חסר הרבה מידע על הצורות השונות של חרדות האלה ועל היחסים שלהם עם השפעות פסיכולוגיות אחרות של המשבר האקולוגי. ידוע שהרבה אנשים סובלים מחרדה אקולוגית, אבל מהם בדיוק הסוגים ואיך מטפלים צריכים להגיב להם? בגלל שההערכה היא שההשפעות של שינוי האקלים ומשברים אקולוגיים אחרים הן מאוד משמעותיות, יש צורך רציני בהרחבת ההבנה שלהם. בעשור האחרון השיח על חרדה אקולוגית תפס תאוצה בדיון ובמחקר ביחס להשפעות הפסיכולוגיות של המשבר האקולוגי.
התחום המתפתח של פסיכולוגיה אקלימית, שיש לו הרבה תת-תחומים, כולל דיונים על הרבה סוגים של חרדה. בעיקר הרימו את המודעות לכך דוח שפרסמה ב-2017 האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA), בו היא סיפקה הגדרת עבודה לחרדה אקולוגית, ועבודתו של הפילוסוף הסביבתי האוסטרלי גלן אלברכט.
מאז 2017 ובעיקר סוף 2018 יש סיקור נרחב של חרדה אקולוגית וחרדה אקלימית במדיה. אחד הסיקורים הבולטים היה של פעילת האקלים הצעירה גרטה טונברי, נערה שוודית שדיברה בפתיחות על חרדת שינוי האקלים שלה.
חרדה אקלימית הפכה כנראה להיות הצורה של חרדה אקולוגית שדנים בה הכי הרבה, והרבה פעמים עושים את זה בהקשר של ילדים, נוער וצעירים שמשתתפים בפעולות אקלימיות.
השנה החלו להופיע ספרים לציבור הרחב עם הצעות לעזרה עצמית ופעולה חברתית כדי להקל על החרדות האלה.
באופן כללי חרדה היא עניין מגוון, מה שנכון גם במקרה של חרדות אקולוגיות. יש הגדרות שונות לחרדה אקולוגית ולחרדה בכלל, אבל יש הסכמה בקרב חוקרים שחלו לבחון את התחום לעומק שחרדה תמיד מתבטאת בדאגה לגבי עתיד ולאיום שלגביו קיימת אי-ודאות משמעותית. למרות שאין עדיין מחקר שמנתח חרדה אקולוגית ביחס לכל הממדים והווריאציות של חרדה, יש המון דיונים על חרדה אקולוגית בדיסציפלינות רבות, ויש התפתחות במחקרים.
חרדה אקולוגית היא רבת פנים ויכולה להתבטא על פי כל ההגדרות שיש לחרדה. תיאוריות כלליות של חרדה כן עוזרות להבין חרדה אקולוגית וחרדת אקלים כי הן מדגישות מאפיינים וגורמים מסוימים שידוע לנו היום שחווים אנשים עם החרדות הספציפיות הללו.
