מחקר:
אלה התנהגויות המטפל
שעוזרות או מזיקות
במפגש פסיכותרפי
כל מטפל נמצא בתהליך למידה מתמשך, למעשה תהליך למידה אין סופי. חלק מהידע נרכש דרך תיאוריה, הכשרה והדרכה, חלק על טיפול משמעותי שעבר המטפל בעצמו, אבל הרוב נלמד לדעתי באמצעות דרך ארוכה של ניסוי ותעייה, הצלחות בלתי נשכחות וכישלונות מהדהדים.
למרות מה שהתרגלנו לחשוב, פסיכותרפיה אינה עוזרת לכל אחד. היא יעילה ומסייעת להרבה מאוד אנשים, אבל מנגד היא עלולה גם להזיק. לא פעם אני שומע ממטופלים כמה הם חוששים בתחילת טיפול לחפור ולפתוח לשווא פצעים כואבים.
המחקר הקליני מספר די מעט על התנהגויות המטפל שעוזרות או מעכבות את התקדמות המטופל.
מתוך השאלה הנרחבת בדבר יתרונות וחסרונות של פסיכותרפיה, מנסה מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychology לבחון עמדות של מטופלים לגבי התנהגויות המטפל שסייעו להם במהלך טיפול פסיכולוגי, או לחילופין, מה שמזיק.
 |
| רגעים בעלי משמעות בפסיכותרפיה |
צריך לקחת את תוצאות המחקר בעירבון מוגבל כי מדובר במדגם קטנטן של 16 מטופלים בלבד (רובן נשים), ובכל זאת מדובר במחקר ראשוני וחשוב מאין כמוהו, שמאפשר לנו לקבל תמונה נדירה של חוויות הנעזרים בטיפול נפשי ולהבין כך טוב יותר איך טיפול פסיכולוגי עוזר.
משתתפי המחקר התבקשו לתת משוב מפורט בתום המפגש הטיפולי שעברו, ולהסביר את נקודת מבטם על שהתרחש בתוך משרדו של הפסיכולוג. מתוך ניתוח הדיווחים עלה ממצא מרתק, לפיו אותה התנהגות של המטפל יכולה להתפרש כמסייעת בהקשר אחד וכמפריעה בהקשר אחר. הלכה למעשה, ממצא זה חושף עד כמה מורכבת, עדינה ובעלת השלכות היא עבודתו של הפסיכותרפיסט.
עוד נמצא שלמרות שהמטפלים השתמשו בשיטות טיפוליות שונות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, פסיכותרפיה ממוקדת בלקוח או טיפול אינטגרטיבי, הסתבר שוב שהממצא עדיין בתוקף – תגובה דומה מצד המטפל מתפרשת באופן שונה בהקשרים שונים.
משתתפי המחקר נעזרו באנשי מקצוע על מנת להתמודד עם שלל אתגרים נפשיים, כמו דיכאון, חרדה או היסטוריה של טראומה והתעללות. הם התבקשו לצפות בקלטות של סיומי המפגשים הטיפוליים ולדרג כמה מועיל או מזיק היה כל שלב במפגש הטיפולי.
באמצעות ניתוח מיקרו של הממצאים, החוקרים זיהו שלושה חלקים חיוביים או שליליים עבור כל מטופל וביקשו ממנו להסביר מדוע ראה כל חלק לחיוב או לשלילה. ֿ
הרגעים המסייעים ביותר במהלך המפגש הטיפולי:
הקניית אסטרטגיות להתמודדות עם אירועים בחיי היומיום; קשרי סיבה ותוצאה שהמטפל האיר (כמו זיהוי חוויות אישיות שהשפיעו על תחושת הדיכאון); או טכניקות שעזרו למטופלים לעבד את רגשות.
גם ממדים כמו הקשבה והבעת אמפתיה וגם מתן מחמאות דורגו כחיוביים ותורמים למטופלים.
המטופלים הצהירו שהטכניקות והמחוות הללו סייעו להם ללמוד מיומנות חדשה, להרגיש שניתנת להם תמיכה, להגיע לתובנה בעזרתן או לעבד את חוויותיהם לאורן.
 |
| הקשר נכון או לא נכון? |
הכל שאלה של עיתוי
בהתייחס להתנהגויות של המטפל שנתפשו כמעכבות, הרי שהיה מדובר בדיוק באותן ההתנהגויות שנסקרו למעלה, אך ההבדל הוא שהתגובות הללו נחוו על ידי המטופלים ככאלו שהגיעו בהקשר הלא נכון. למשל, כשהמטפל הקשיב לפרטים לא-חשובים ולא עצר את השטף; או כאשר הערות המטפל היו ביקורתיות מדי; כאשר הם חשו שהמטפל הזמין אותם מוקדם מדי להתעמת עם קושי; או שהמטפל הביע את נקודת מבטו שלא סיברה את אוזניהם.
העובדה שאותה התנהגות יכולה להתפרש כדבר והיפוכו בהתאם להקשר, חושפת את האיזון העדין אליו נדרש המטפל בעת קיום המפגש.
מקצוע לא קל…
מקורות:
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/jclp.22531/abstract
