מה קורה לנו בהיעדר חיבה אנושית?

 

שמירת מרחק והימצאות בבידוד היו חלק ניכר מהמציאות החיים בשנתיים האחרונות.
המחירים הנפשיים של הקורונה הולכים ומתבהרים.

לצד הצורך לחזור לחיים יותר מאוזנים אחרי שנות הקורונה, מתבהרת עוצמת הפגיעה בקשרים החברתיים ומבליטה את הצורך האנושי העמוק בחיבה ואהבה.

לפי מחקר חדש שפורסם ב journal of social and personal relationships, היעדר חיבה קשור לעלייה בדיכאון, לחץ ובדידות במהלך תקופת מגפת הקורונה.

ֿכעת כשהגבלות הקורונה מוסרות ברחבי העולם, אנשים מעוניינים לחזור למציאות חיים נורמלית, כשחלק מהתהליך הוא להכיר באופן בו הנפרדות מאחרים השפיע על הבריאות הנפשית וכיצד ניתן להתמודד עם כך.

חקירה של חשיבות החיבה מציפה את המחיר המנטלי והרגשי של לחיות בהיעדרה, ולחשוב כיצד ליצור מחדש קשרים המאפשרים אותה.

מחקר שנערך בנושא, ביקש לבחון את מצבם הנפשי של אנשים שנמצאו בבידוד כחלק מהגבלות הקורונה בתחילת הדרך.
כ-700 מבוגרים בגילאי 18 ומעלה, החיים בארה"ב לקחו חלק במחקר, והשיבו על שאלונים בנושאים של בדידות, סימפטומים של דיכאון, לחץ ושביעות רצון מהחיים.

מתשובות המשתתפים עולה כי הם מרגישים חסך בתחושות של חיבה, ומתמודדים עם עצבות ובדידות.

במחקר נמצא שנשים חוו יותר סימפטומים של דיכאון מאשר גברים.
נשים מטבען נוטות להיות אמפתיות ומחוברות יותר רגשית לאחרים, חוסר היכולת לעסוק בנטיות הטבעיות הללו תרם לעלייה בתסמיני דיכאון. זו השערת החוקרים, אם כי מעבר למחקר ולקורונה, דיכאון שכיח יותר אצל נשים.

הממצאים מלמדים על משהו שאנחנו יוגדים מזמן:
אינטראקציה עם בני אדם אחרים היא צורך קיומי כמעט והבעת חיבה חיונית לבריאות הנפשית ולרווחת בני אדם.

תיאוריית חילופי החיבה

הנחת המחקר הגיעה מהבנת תיאוריית חילופי החיבה.
לפי התיאוריה, חיבה היא צורך אנושי מולד.
יתר על כן, תקשורת של חיבה עוזרת לאנשים לשגשג ולהתפתח.
מחקרים מראים שכאשר אנשים חסרי חיבה, הם נאבקו עם כאב פיזי ואיכות שינה ירודה.

למה חיבה זה חשוב?

הורמונלית, חיבה מסייעת בשחרור אוקסיטוצין.
אוקסיטוצין הוא הורמון המאפשר לגופנו לחוות את תחושות האהבה, האמון, האמפתיה והחמלה, תקשורת של חיבה נעשית באמצעות המילים שאנחנו מדברים, כמו גם המעשים שלנו.
היא בעלת השפעה ישירה על אנשים פיזית, נפשית ורגשית.
חיבה יכולה להיות קשורה לתמיכה, רגשות שייכות או אחווה ואהבה.

מגע אנושי הוא דרך רבת עוצמה לתקשר חיבה.
בלי המגע החושי הזה, ילדים יכולים לחוות עיכובים התפתחותיים.
כמו כן, מגע יכול לשדר אושר, הכרת תודה ואהבה.
אבל בלי מגע נוצרת ריקנות וחוסר משמעותי.

אז מה כן ניתן לעשות?

  • הישארו פעילים -עדיף להליכה מישהו בטיילת.
  • מצאו מישהו שיכול לעזור לכם לעבד רגשות מאתגרים. אנשי מקצוע חיזקו את כישוריהם כדי לסייע ללקוחותיהם טוב יותר עם ההשפעות הרגשיות של המגיפה, אז חפשו לדבר עם איש מקצוע.
  • היו מעורבים בדרכים יצירתיות יותר של חיבה על ידי חשיבה מחוץ לקופסה.
  • התמקדו בתחומי בריאות נוספים, כגון תזונה בריאה, פעילות גופנית ושתיית מים.
  • שמרו על קשרים חברתיים, גם קשרים וירטואליים יכולים להועיל.

    הבעת חיבה וקבלת חיבה מאחרים היא מרכיב קריטי באינטראקציה בין בני אדם.
    קשר פנים אל פנים ואינטראקציה הם צורות חיוניות של תקשורת אשר הצטמצמו במידה רבה במהלך מגיפת הקורונה.

זה נורמלי להתגעגע לסוגי הקשרים האלה, כמו גם למגע המביע חיבה.
כאשר אתם מבקשים לחזור לתחושת נורמליות אחרי כל הבידוד הזה, דאגו לבריאות הפיזית, הרגשית והנפשית ועשו צעדים כדי לשלב מחדש ביטויי חיבה בחיים.

מקור:

Hesse C, Mikkelson A, Tian X. Affection deprivation during the COVID-19 pandemic: A panel study. Journal of Social and Personal Relationships. 2021;38(10):2965-2984.

מאת

איתן טמיר

איתן טמיר, בעל תואר שני בפסיכולוגיה ומנהל מכון טמיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן