עבדו עלי דוד…
התחלתי לכתוב על מאמר מרתק שקפץ לי באינטרנט.
מסתבר שזו מתיחה, ובכל זאת קראו כמה זה נשמע מתבקש:
צריכת מידע על הפרעות נפשיות היא לרוב נורמטיבית למדי.
מדובר בניסיונות מובנים, לעיתים קצת אובססיביים, ללמד את עצמנו על מצבים נפשיים וגופניים.
המוטיבציה לרכישת ידע רפואי די מובנת, היא חותרת לעזרה עצמית ועזרה לאחרים.
יתירה מכך, עד לרמה מסוימת אף נחוצה.
אלא שמסתבר שהתופעה עלולה להיות פחות פשוטה ממה שזה נראה.
החיפוש הבלתי נלאה אחר הפרעות פסיכיאטריות הומשג כבר ב-2018, ונכנס אינהרנטית ל-DSM 5 TR החדש, כהפרעה ייחודית עם שם משלה:
סיווג אובססיבי של מצבים נפשיים (Obsessive Categorization Of Mental Conditions).
צוות המשימה הפסיכיאטרי שעבד על הגרסה החדשה של ה-DSM זיהה עלייה משמעותית של בני אדם המדווחים על צורך דחוף, מתיש, כפייתי ובלתי נשלט לחקור, לדווח ולקטלג תסמינים של הפרעות נפשיות.
בין אם הסיבה להחרפת הבעיה קשורה בקורונה שהסלימה את המצב, ובין אם היא כרוכה בסינון משופר ל מידע לא אמין מגוגל, זיהה הסימנים הבולטים ביותר של התופעה כוללים ציינון כפייתי של פרטים קטנטנים לגבי מאות ואלפי סימנים של הפרעות ואחריהם נטיה לעשות סדר דרך ניסיונות חוזרים ונשנים לזכות לעדכונים מחקריים, אותם הם צורכים בכתבי עת רפואיים ופסיכולוגיים בולטים.
כמו הרבה הפרעות נפשיות אחרות, גם כאן מתואר מצב נפשי שקיים על פני ספקטרום ויש לו מידות שונות של חומרה.
חלק מהמתמודדים/ות חיים את חייהם תוך קריאה אובססיבית על כל מיני מחלות (מה שמתחבר אולי לחרדת בריאות) בעוד אחרים נוטים יותר להתמקד בתת-קבוצה ספציפית של תסמונות והפרעות בבריאות הנפש.
כאמור, פייק ניוז. מידע הומוריסטי מציאותי מדי שפורסם באתר Onion ב-2018.
