תרגום המאמר
מתוך אתר APA,
איגוד הפסיכולוגים האמריקאי:
COVID-19: What the Ethics Code says about reopening your practice now. By Rebecca Schwartz-Mette, PhD, Kathleen S. Brown, PhD, Lindsay Childress-Beatty, JD, PhD, and Jared L. Skillings, PhD, ABPP
בעוד שמשרד הבריאות והרשויות המקומיות מרפות את הנחיות ההישארות בבית, על פסיכולוגים ברחבי הארץ מוטלות החלטות קשות בשאלות האם, מתי וכיצד לפתוח מחדש את הקליניקה הפרטית.
המצב נזיל ובוחן את יכולותיהם של פסיכולוגים לשאת מצב של אי-בהירות ולנווט בתוכו, תוך איזון בין בטיחותם ושלומם לבין בטיחות המטופלים, הקולגות והמודרכים.
באותה שעה מתרחש ברחבי העולם תהליך מקביל, כאשר מנהיגים דנים בשאלה כיצד לאזן בין הסיכונים הבריאותיים של הדבקה בקורונה לבין הסיכונים המתמשכים של השבתה, בהם עלייה במקרי המוות כתוצאה משימוש מופרז באלכוהול וסמים, מהתאבדויות, מבעיות רפואיות שהוזנחו ואינן קשורות לקורונה ומאלימות במשפחה ששכיחותה עלתה.
אין תשובה אחת ש״מתאימה לכל המידות״.
העקרונות האתיים לפסיכולוגים וקוד ההתנהגות של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA) מספקים תמיכה לקבלת ההחלטות המקצועית של פסיכולוגים בזמנים אלה של חוסר ודאות.
להלן כמה שיקולי מפתח לפסיכולוגים המתחבטים בהחלטה לחדש את השירותים פנים אל פנים:
אזנו בין סיכוני בריאות הנפש והגוף ביחס למטופלים וספקים
אנשי מקצוע רבים לא ניצבו בעבר בעמדה בה נדרשו לשקול את סיכוני בריאות הנפש מול אלה הגופניים ביחס למטופליהם.
אם פסיכולוג שהוא קולגה היה פונה אליכם לייעוץ בנוגע לסיטואציה הקלינית הבאה, במהלך הקורונה, איזו הנחייה מקצועית הייתם מציעים?
אמה של מטופלת שלי נפטרה לאחרונה. תסמיני הדיכאון שלה חמורים בהרבה כעת והסיכון שלה להתאבדות גבר. נפגשתי עמה בכל שבוע באמצעות שירותי ייעוץ פסיכולוגי מרחוק והגברנו את תדירות הפגישות לפעמיים בשבוע. האם עלי לראות אותה פנים אל פנים בגלל שמצבה מוסיף להחמיר?
מבחינה אתית, כיצד תאזנו במצב כזה בין עשיית הטוב לבין ההימנעות מפגיעה (מתוך ״עקרונות הקוד האתי A״)?
קלינית, כיצד תשקלו את הצורך בפגישה פנים אל פנים אל מול האפשרות של הדבקה בקורונה?
להלן כמה שאלות שיש לקחת בחשבון:
- על סמך הקווים המנחים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), האם המטופלת, הפסיכולוג ובני משפחה הנמצאים בקשר קרוב מצויים בסיכון גבוה לקורונה?
- בהתבסס על המצב העדכני במיקום הספציפי של הקליניקה, האם הפסיכולוג הכין את המרח למזעור הסיכון להדבקה בקורונה?
- מבחינה סטטיסטית, התאבדות וחולי חמור בעקבות נגיף הקרונה מתאפיינים בשיעור תמותה גבוהים יותר באוכלוסיות ובנסיבות מסוימות יותר מאחרות. כיצד יכול הפסיכולוג לאמוד (ולתעד) את הסיכונים עבור מטופלת זו?
- האם קיימים שיקולים של שיוויון בריאותי או קשיי נגישות שחשוב לקחת בחשבון? (למשל, היעדר תחבורה אמינה עם סיכון נמוך, או היעדר גישה לאינטרנט)
- עד כמה הפסיכולוג חש בנוח עם הערכת הסיכון לדיכאון/התאבדות דרך פלטפורמה של טיפול אונליין? האם קיימת סיבה להאמין שהערכה פנים אל פנים תהיה אמינה יותר במקרה זה?
- האם השיפוט הקליני של הפסיכולוג בטיפול פנים אל פנים יהיה יותר/פחות יעיל בהשוואה לשירות ייעוץ פסיכולוגי מרחוק, או פסיכותרפיה בטלפון, עבור המטופלת במצבה הנוכחי?
- האם הפסיכולוג מווסת את חרדותיו באמצעות קיום של פגישות פנים אל פנים, לאור העובדה שטכנולוגיית שירותי הבריאות מרחוק חדשה עבורו?
- האם הפסיכולוג מתייעץ עם עמיתים לגבי הנושאים הללו, שיש בהם משום אתגר מוסרי ואתי? אם כן, יש לתעד את ההתייעצויות. האם התייעצתם עם חברת הביטוח המבטחת את המטופלת?
- מה עושה הפסיכולוג על מנת לטפל בעצמו?
דוגמה זו היא רק אחת מני רבות להדגשת המורכבויות של קבלת החלטות קלינית, אתית ומוסרית במהלך מגפת הקורונה.
חשוב שפסיכולוגים:
- יאספו כמה שיותר מידע עובדתי, בגדר הסביר.
- יהיו מודעים להמלצותיהם של מומחי בריאות הציבור, אגודות מקצועיות ומדריכים.
- יתייעצו עם קולגות ככל שהדבר יידרש.
- יתעדו את כל ההחלטות הקליניות ואת אלה הנוגעות למדיניות משרד הבריאות.
- יטפלו בעצמם באופן יזום.
ישנם מטופלים שעשויים לבקש, או אף לדרוש, להיפגש על הפסיכולוג פנים אל פנים, אך דבר זה כשלעצמו אינו מחייב את הפסיכולוג לעשות זאת, מקצועית או אתית.
לקריאה נוספת:
When is it OK to resume in-person services?
הסיטו הצדה את הפוליטיקה ותמצתו בשום שכל את המידע הזמין
הרטוריקה המקוטבת של הפוליטיקה עשויה להגביר את המתח הקשור ב-COVID-19. ההחלטה האם לפתוח מחדש את הפרקטיקה שלכם תדרוש איזון בין סיכונים לתועלות עבור המטופלים, בהתבסס על המידע המדעי, שהוא מתפתח ופגום. על פסיכולוגים לחפש אחר מידע מדעי ממקורות מרובים, מכובדים ולא-פוליטיים, המסבירים בבהירות כל הנחה אפידמיולוגית בסיסית, כמו גם את מקורות ומגבלות המידע.
לא תהיה תשובה יחידה עבור כל ההבדלים הקיימים במיקום, באוכלוסיות המטופלים ובצרכים הקליניים. שקלו הן את סיכוני הבריאות הגופנית והן את סיכוני הבריאות הנפשית של מטופליכם, כמו גם את ההשפעה האפשרית של השארת השירות במתכונת של פסיכולוגיה מקוונת בלבד.
עבור חלק מהמטופלים פסיכולוגיה מקוונת היא אופטימלית, עבור אחרים הדבר קשה יותר, וקבוצת מטופלים נוספת עלולה להיות מנותקת לחלוטין משירותי פסיכולוגיה מקוונת בשל מיקומה הגיאוגרפי או יכולותיה הפיזיות.
זאת ועוד, יש להיות מודעים ל״עדשות״ האישיות שלכם ולהישמר מפני הטיית אישור. קחו בחשבון שמצבי החיים של מטופליכם עשויים להיות שונים מאלה שלכם ושימו לב שנסיבותיכם האישיות אינן צובעות את האובייקטיביות שלכם.
לקריאה נוספת:
COVID-19 information from individual State Health Departments
הכירו בכך שהמגפה משפיעה על כל אדם באופן שונה
אי-צדק בדמוגרפיות שונות של גזע, לאום, ומצב כלכלי הפך בולט יותר לאור ה-COVID-19. אי לכך, התפיסה ההתחלתית של משבר בריאות הציבור כחוויה אוניברסלית חייבת לעבור תיקון על מנת שתהיה הכרה בשיעורי החשיפה המשתנים ובסיכונים הביופסיכולוגיים הייחודיים של אוכלוסיות פגיעות מסוימות.
עקרונות הפחתת נזק, הנמנעים מגישת ״הכל או כלום״ למניעת מחלות, מכירים בכך שאינדיבידואלים סובלים רמות שונות של סיכון. חייבים להילקח בחשבון תחומי סיכון מרובים עבור כל בעל עניין, כאשר הסיכונים עשויים להיות שונים למדי עבור פסיכולוגים בהשוואה לסיכונים עבור חברי הצוות הקליני והאדמיניסטרטיבי בפרקטיקה, עבור מתלמדים ועבור האנשים להם אנו נותנים שירות.
זאת ועוד, כאשר עובדים עם יותר מאדם אחד (למשל קבוצה טיפולית או פגישת צוות), פסיכולוגים חייבים לקחת בחשבון את האופן בו סיכון אינדיבידואלי עלול להשפיע על הקבוצה הרחבה. לדוגמה, כיצד תתייחסו למצב בו משתתפים מסוימים בטיפול קבוצתי מתמשך מבקשים לקבל שירותים פנים אל פנים בלבד, בעוד שהאחרים רוצים להמשיך במתכונת של מפגשים וירטואליים?
כמשפיעים במדעי הפסיכולוגיה, פסיכולוגים נושאים באחריות לקיים עם האינדיבידואלים הללו שיחה אודות הסיכונים והנסיבות הייחודיים שלהם, על מנת לזהות עקרונות להפחתת נזקים, שיכולים להיות מיושמים בעבודתנו באופן מכבד ואחראי.
לקריאה נוספת
אזנו בין אחריות אתית לבין ניהול סיכונים
מזעור אחריות אינו זהה למילוי אחריות אתית.
פסיכולוגים חייבים לגלות זהירות כאשר הם עושים שימוש בעקרונות ובסטנדרטים אתיים להצדקת בחירות אישיות. אנשי מקצוע שפותחים מחדש את הפרקטיקה שלהם נושאים באחריות לשיקולים ולאפחות הסיכון לעצמם, לעובדיהם ולמטופליהם, כמו גם לתקשר לצוות ולמטופלים את כל הסיכונים הידועים בתהליך מתמשך של הסכמה מדעת.
ראשית, העריכו את הסיכון עבורכם ועבור הנסיבות שלכם. הנושאים שתצטרכו לקחת בחשבון כוללים, אך אינם מוגבלים, לסיכוני בריאות אישיים, מספר אנשי הסגל ומאפייניהם, מבנה המשרד, זמינותו ונחיצותו של ציוד מיגון אישי, גישה לשירותי רפואה מרחוק ואפילו אוורור המשרד.
בשלב הבא, העריכו את הסיכון עבור כל מטופל אינדיבידואלי, דבר העשוי לכלול לקיחה בחשבון את המשפחה והקהילה של כל מטופל.
לבסוף, נקטו בצעדים סבירים למיתון הסיכון במקומות שבהם הסיכון גלוי או צפוי. זכרו שאחריויות אתיות עשויות לדרוש מפסיכולוג יותר מאשר הפחתת אחריות בלבד, ופסיכולוגים חייבים להרים עצמם לסטנדרט הגבוה יותר.
לקריאה נוספת:
ערכת הכלים האופרציונלית של ג׳ון הופקינס מספקת משאבים קונקרטיים להערכת ואפחות הסיכון כאשר שוקלים לפתוח מחדש או להרחיב את השירותים במהלך ה-COVID-19.
החיים קלים יותר כאשר אנו במצב של ודאות.
ואולם, ודאות אינה אפשרית במהלך מצב חירום בריאותי ציבורי.
התכניות שלנו ליום הנוכחי עשויות שלא להתאים למחר, כאשר יצוץ מידע חדש ויופיעו מוקדי רגישות חדשים.
על פסיכולוגים לאמץ את אי-הבהירות ולהשתנות בכדי לאזן באופן אתי אחריויות אישיות ומקצועיות. אך איננו יכולים לעשות זאת לבד ואנו חייבים להשקיע באופן מכוון בבניית קהילה שתתאים לנו לתמיכה זה בזה.
שמרו על עצמכם. שמרו על הקולגות שלכם.
אם נעבוד ביחד, נוכל ליישם את המומחיות שלנו בעמידות נוכח אי-וודאות והמצוקה, על מנת להמשיך לספק שירותים איכותיים לאוכלוסיות שכה זקוקות להם
